שושקה שווילי

היום סעדנו במסעדה עם חברים. עבר שעה! עד שהאוכל הגיע לשולחננו. לפני כן פנינו לאחראי משמרת בשם ברק לדעת מדוע אנו ממתינים כ"כ הרבה זמן למרות שכל מי שנכנס אחרינו כבר נהנים מארוחה, במקום לקבל התנצלות ( קורות תקלות וזה יכול להיות מקובל) הסבר היה פשוט ומזעזע - האוכל מוגש לפי סדר עדיפויות! הרגשנו את עצמנו לא ממש רצויים במקום. הודות למלצר שניסה לשפר את המצב.

בזיון של מקום ,שירות גרוע , מנות אם אפשר להגדיר אותן בכלל מנות יקרות בטרוף , פשוט לא נחזור ולא נמליץ.

. יום שבת בבוקר החלטנו "לוותר" על מכון כושר לטובת ארוחת בוקר במתחם התחנה. מתוך היצע לא קטן בחרנו בשושקה שווילי הממוקמת בביתן 8 וזאת משום שהבחנו כי בקומתה הראשונה יש חלל סגור וממוזג. הקומה נמצאת למעשה מעל קומת קרקע המאכלסת חנות אופנה כלשהי. בטרם כניסה עוברים דרך מרפסת מקורה בה מפוזרים ארגזים של ירקות טריים וכן שולחנות עץ חרוטים וספות שחורות עבור מי שמעוניינים לשבת בחוץ. קומה מעל,קומת גג פתוחה היא גם מרפסת והיא צופה אל נוף מקסים של אזור התחנה ונמל יפו וגם שם יש לא מעט מקום ישיבה למי שלא מוטרד מחום הקיץ.   כאמור, העדפנו לשבת בפנים, בין קירות מקושטים לגמרי בלוחות מתכת, תחתיות של כוסות ופרסומות של בירות מכל קצוות תבל. מולנו ,לאורך מרבית הקיר ניצב הבר מרכזי שמאחוריו מדפים של בירות,  יין וכוסות וצוות לא קטן של עובדי המקום. קיבלנו תפריט הגם שמראש החלטנו שאנחנו הולכים על ארוחת הבוקר. התפריט די מצומצם ומכיל מזטים קטנים וגם ארוחות חמות בהרכב צנוע. מי שאוהב בירות יכול לשבת ולהתענג על מבחר  של כ 80 סוגים שונים. עלותה של ארוחת הבוקר הזוגית שהזמנו הייתה 104 ₪  לא כולל תשר. הארוחה כללה מגש עגול ועליו פנכות קטנות של גבינת פטה,ציזיקי ולבנה,דג טונה,פלפל קלוי,טחינה ,סלט לכל סועד ולחם מרוקאי מתוצרת הבית שהוא מיוחד בטעמו בלווי חמאה וריבה.מיץ תפוזים מים מינרלים וקפה הפוך אמנם קטן אבל טעמו חזק וטוב. הביצים הוגשו לפי בחירתנו- אני הזמנתי ביצי עין הפוכות בתוספת בצל ועשבי תיבול,בן זוגי הזמין אומלט+תוספות זהות שהן פטורות מתוספת תשלום שלא כמו פטריות וגבינה. בעיה קטנה: הביצים טוגנו בשמן וזה ניכר בטעם. סלט הטונה אף הוא לא היה לטעמי תפל למדי אבל הלחם המרוקאי פרנה - היווה פיצוי מסוים. מקום חניה בתשלום 12 ₪ -אין טענות. שירות: בהתחלה הרגשנו את הלחץ כשראינו בכניסה ממש "ערימה" של ארוחות בוקר על הדלפק ל"שינוע" לסועדים אבל מרגע שניגשה אלינו המלצרית :ריבקי חוסטין הכול התנהל חלק, מהיר ואדיב. אני רוצה לציין שכל אחת מהמלצריות והמלצרים היה לבוש בצורה אחרת, חלקם בצורה מרושלת ולא תמיד נקי ,זה די בלט ולא הלם את רמתו של המקום כשהסבתי את תשומת ליבו של בן זוגי הוא ענה שהמסעדה אינה משתייכת לרשת,אך מוטב היה לה למסעדה לו ניפקה לעובדיה לפחות חולצות השירותים: ממוקמים  בקומת הקרקע קיבלתי מפתח מהמלצרית –מתחת לגרם המדרגות מעץ אחידות רצוי עם לוגו של המקום וכמובן הכי חשוב- שתהיינה נקיות. שירותים מעוצבים ונקיים. כמובן שזו מגבלה שלא לדבר על נגישות לציבור מוגבלי התנועה שהיא כנראה בלתי אפשרית במקום זה.                                                               

למקום יש שני יתרונות, הראשון - המיקום שכולל בריזה נפלאה מהים. השני- מגוון בירות איכותי מהחבית, (אלא שהמחיר של אלו יקר מאוד, למשל- 33 ש"ח לחצי ליטר של בירה בשם ארדינגר בהירה). השירות לוקה בחסר. נפלנו על מלצרית גסת רוח שטעתה בהזמנה והאשימה אותנו בגסות. היא גם לא הייתה בקיאה בתפריט (שאלנו איזו גבינות יש בפלטת גבינות וקיבלנו את התשובה:"צהובות ולבנות", ללכת למטבח, לשאול, לברר? כלום.  אותה הפלטה עולה 69 שקלים ומגיעה בלי כלום, בלי ירקות או פירות ובלי לחם. האוכל יקר יחסית לתמורה, השירות גרוע. בקיצור- מלכודת תיירים. לא נחזור.

הדבר הכי יפה שרואים מיד בכניסה לשושקה שוילי, הוא את הפוטנציאל. הפוטנציאל העצום שהמקום הזה טומן בחובו. מתחם התחנה בואכה יפו, מיקום שצפוי להיות הדבר הבא או לפחות אחד מהדברים הבאים שבדרך. מקום הבילוי הראשון שפתוח שם (בהנחה שלא נחשיב את תערוכת צילומי הגופות הנפוחות והפצועים מאסון האיטי). ממש שם, ליד פסי הרכבת והמרצפות המשוחזרות ("זה לא אותנטי", הוא תיקן אותי בחוצפה "אם כבר אז זה משוחזר") נמצאות מדרגות שיקחו אתכם מעלה. מקומות ישיבה נעימים בחוץ, בר ארוך וסימפטי, שולחנות מסוגים שונים ובעיקר....סוללת ברזי בירה והמון המון המון תמונות של מותגי בירה (וויסקי) על הקיר. קסם של עיצוב!  לא יומרני מדי, אבל הוא שם והוא קולע. זוכרים את המילה פוטנציאל? מתוך מגוון הברזים (ביקר לי היה שם גם ברז של לה טראפ!) פעילים כרגע רק שלושה, ודוקא היותר נדושים שבהם להוציא את ארדינגר.  "אנחנו עוד לא ערוכים עד הסוף, אלא בהתארגנות" התנצלה מלצרית מסבירת פנים אדומת ציפורן, שפתיים וחולצה. "אבל יש לנו עשרות בירות בבקבוקים". היא הסבירה לנו שהם מתמחים בבירות ובטאפסים. מה עוד צריך הבנאדם אחרי אסון האיטי? התפריט שקיבלנו אושש את הקביעה. תפריט בירות מהסוג המרשים והמבורך שמתחיל לחלחל בתרבות חיי הלילה (כולל שרנקרלה המעושנת המדהימה, בחיי!) ומגוון טאפסים שלטעמי כל אחד ימצא בו משהו שהוא אוהב. משום מה האדמונית הציעה לי כבד קצוץ. בערך פריט המזון היחד בעולם אותו אני לא אוהבת ללא קשר לכמות הקלוריות שבו. בחרתי לשתות בוק של לה טראפ, בחירה שזיכתה אותי בשבחים. הוא הזמין דיאט קולה. וזכה להרמת גבה אדמונית. בגזרת המזון היה סבבה. בחר(נו): זיתים שחורים ומקומים (וואט אבר...), טונה צרובה טיפה יבשה אבל נדיבה וטעימה ומעטרת בפלפל מחורף כלבבי, ממולאים שופעי רוטב עשיר, ברוסקטת בריאות עאלק, טיפל'ה סתמית (הוא אמר) אבל טעימה (אני אמרתי. לא שאכלתי, אבל נראתה ככה) פלפלים מוחמצים ועוד...  אגב, הטאפסים הם לא מהסוג הזערורי, אלא יחסית גדולים ועדיין מאפשרים להזמין כמה סוגים יחד ולחלוק.סבבה? לקראת סיום פנה אלינו אחד מאנשי הצוות ושאל לדעתנו על האוכל, האווירה וכיוב'. אני כבר סיימתי את בקבוק הלה טראפ, לכן מיד זיכיתי אותו בפרצוף העונג שלי. אחר כך אמרתי לו שאני מקווה שבאמת יממשו את הפוטנציאל שמכה בפנים מיד בכניסה. כרגע המקום משדר משהו טיפה נטוש וחוץ מאיתנו היו במקום עוד כמה ניצולים מ(תערוכת צילומי) האיטי. ...אולי זה חלק מהקסם ואולי כדאי למהר ולבקר דווקא עכשיו כשהמקום בניצני פריחה ראשוניים. אני בעד. צריך מישהו שיעודד את הפריחה ואת מימוש הפוטנציאל, מה שבטוח, יש שם המון ממנו.   קטנה לסיום ולפני התפזרות- המקום שייך להתפלגות המשפחתית שהביאה לנו את ננה בר ואת ננוצ'קה. ובהמשך לביקורת של לימור- שעות הפתיחה התארכו להן. מה גם שהחל מה עשרים ותשעה באפריל, אמור המתחם כולו להתעורר לחיים (בלי קשר לגופות מהאיטי).

בר המציע 80 סוגי בירה (לטענת מנהל המקום) וטאפסים טעימים. לא יודעת אם אכן יש במקום 80 סוגי בירה, אבל יש בהחלט מגוון רחב מאד. ממוקם במתחם התחנה, המתעורר לחיים. אהבתי את העיצוב והאוכל.המינוס כרגע הוא שמתחם התחנה נסגר ב עשר בערב, כך שגם הבר פתוח רק עד עשר.המקום בהרצה כרגע, ולמרות זאת, לדעתי, יקר. כבד קצוץ מוגש בכל המקומות שביקרתי בהם עם טוסטונים, כאן צריך להזמין בנפרד מנת לחם. השולחנות שלאורך הקיר צפופים מדי. הרבה מנות ובירות שמופיעות בתפריט, אין (טוב, הם בהרצה). חוץ מזה סבבה לגמרי