הכובשים

הכובשים יושבת לה על חורבותיה של מסעדת "המכולת הסינית" במיקום פינתי עגלגל בעל נקודת תצפית שללא ספק תהיה מרתקת ביום שישי בצהריים בגלל הקרבה לשוק. הכיסאות בחוץ והחלל הפנימי של המסעדה, שפתוח לכל כיווני האוויר בזכות החלונות הענקיים, יוצרים אווירה של עוד בית קפה שכונתי וטו לא. הסביבה החברתית לעומת זאת, המאופיינת בלוק לא מחייב ומורכבת מסבתות ססגוניות הגוררות את עגלות השוק שלהן, אמהות עטופות בגדים מרושלים, כוסיות תימניות שעוברות מדי פעם עם הכלב האופנתי שלהן ועוד כמה טיפוסים מוזרים על אופניים, מאוד מסקרנת במורכבותה. התפריט מאוד חמוד, עם איורים שמזכירים את ספרי הילדים הישנים וממבט ראשון מצטייר כבעל סטנדרטים בסיסים של בית קפה. בעיון נוסף, מתגלות בו כמה הברקות ייחודיות ומשעשעות כמו "סנדוויץ' פועלים", שהוא רבע כיכר לחם אחיד עם קציצות בשר וטחינה בתוכו, מנה בשם "טל פרידמן" שמוצעת כאחת האופציות לארוחת בוקר למי שאוהב יוגורט עם ביצה עלומה מעליו ו"בוריקה" שהוא מאפה מעלי סיגר במילוי ביצה קשה (או רכה) סלט וממרח צ'ירשי מדלעת מתובלת.  אם אתם שמרניים יותר אז יש גם עסקיות במחיר מאוד ידידותי (50 ₪). אני אכלתי מרק ארטישוק ירושלמי ופטריות (25 ₪) שהגיעה בתוך צלחת שהייתה מספיקה לשלושה אנשים לפחות, מזל שלא הזמנתי שום דבר נוסף. המרק היה סמיך, קרמי ובעל טעמים עשירים של הארטישוק והפטריות אך כמות הפלפל שבו הייתה פשוט אסטרונומית אז ביקשתי קצת יוגורט כדי לאזן את החריפות בפה, להוריד את האדמומיות מהפנים ולהפסיק את מבול הדמעות והנזלת שתקפו אותי כתגובה לחריפות של עודף הפלפל. בן זוגי הזמין ארוחה עסקית, שהמנה הראשונה שלה הייתה לחם עם מטבלים ולמנה העיקרית נבחר תבשיל בקר עם אורז. הלחם והמטבלים הגיעו על קרש עץ עגול והיו לפתיח טעים גם עבורי. הלחם בצורת פוקאצ'ה גדולה, היה בעל קראסט טעים מבחוץ, לבן רך וטעים מבפנים. המטבלים שהתלוו אליו היו, טאפאנד מאוד טעים מזיתים ירוקים, טחינה חלומית, ממרח פלפלים חריף וזיתים סוריים גדולים. מנת הבשר עם האורז הייתה חסרת הברקה וייחודיות כלשהי אבל מוצלחת מאוד ברמה השכונתית. זאת הייתה צלחת ענקית עם הר של אורז פרסי לבן כמו שלג שבושל בקפידה כך שכל גרגר אורז שלו היה מופרד מחבריו. תבשיל בשר הבקר הרך עם גזר בצל וגרגרי חומוס סודר במרכז הצלחת בתוך "בור" קטן שנחפר לשם כך בתוך האורז (כנהוג במטבח של הסבתא). פשטות טעימה לשמה. בנוסף לאוכל ולאווירה ספגתי גם שתי כוסות גוורצמיינר, את צלילי מוזיקה נעימה ואת ריח הים הקרוב. לסיכומה של החוויה, השירות נעים, האווירה מרתקת והאוכל טעים למרות שלא הלכנו על המנות הייחודיות והמוטורפות של המקום אבל  לדעתי, בקיץ המקום הזה יהיה הרבה יותר לוהט כיוון שהוא תופס פינה שמוצלת ברוב שעות היום מה שבטוח יהיה נפלא בחום יולי אוגוסט. היום בימי החורף התל אביבי היה לנו אומנם טעים ונעים אבל קצת קריר ומנוקר למרות הסביבה הצבעונית והמשעשעת. אני בטוח אחזור לטעום את המקום הזה באיזו ארוחת בוקר מפנקת באיזה יום שישי חמים ושטוף בשמש.