אופטיקנה-קניון הזהב

זו הולכת להיות חוות דעת שהיא יותר ביקורת ממקרה שהתקיים אתמול בצהריים בסניף הרשת המפורסמת הזו. קיבלתי מהעבודה שובר חינם לקניית משקפי שמש באחד מסניפי רשת "אופטיקנה"-ומתוך מספר דגמים בלבד שהחליטה עליהם הרשת בהסדר עם מקום העבודה שלי.אתם שואלים על מה קיבלתי את ה"פרס" ? זה לא שייך לעצם הביקורת שלי כאן,רק אציין שכל העובדים ביחידה שלי קיבלו שובר כזה בזכות הצטיינות ומאמצים בפעילות מסויימת שהיינו שותפים לה ולהישגיה. הצטיידתי בבת היקרה שלי(הסטייליסטית המשפחתית) ונסענו לקניון מס' 1 באיזור ואחד הבולטים בכלל בגוש דן-"הזהב". אנחנו נכנסים פנימה וזו התמונה שבפנינו: 5 מוכרים וכולם משרתים לקוחות ונמצאים בכל מיני שלבי מכירה. אנחנו ממתינים מול אחד מאיזורי המכירות,וממתינים...בשלב הזה כל מה שרציתי לדעת/לשאול זה איזה משקפיים מתייחסים לשובר והיכן מיקומם. כשראיתי שאף אחד מהמוכרים אינו מרים/מזיז את ראשו לכיוונינו,ניגשתי "להפריע" לאחת מהם שרק תראה ותכוון אותי לגיזרה המתאימה- ונעניתי.ניגשנו לאיזור המשקפיים "המותרים" למקרה זה והתחלנו במסע המדידות.היו לי שאלות מדי פעם,ושוב,לא היה שום מוכר שמגלה עירנות לסביבתו הנואשת.המתנתי ליד אותה מוכרת שכבר "הטרדתי" קודם ושהיתה עסוקה עם לקוח אחר.כדי שתיראה אותי ותישאל לצרכי. אז המתנתי...כשראיתי שלא מזיז לה,חזרתי "להטרידה"(עם שימוש ב"סליחה" כמובן) בשאלה העקרונית-מה אפשר לעשות אם אף דגם מ"המותר" אינו מתאים לי ודווקא אחד שטיפה יקר יותר(ב-50 שח) מוצא חן בעיני ? ונעניתי שבמקרה חריג זה ילכו לקראתי ואוסיף את ההפרש. חזרתי למדידות,ואכן מצאתי(באישור הסטייליסטית שלי)משקפיים שמצאו חן בעיני.עכשיו צריך "רק" לשלם,נכון ? אז זהו,שבאופטיקנה קניון הזהב לשלם זה לא "רק" ! אותם 5 המוכרים היו עסוקים,עמדת תשלום נפרדת לא היתה מאויישת,ואני עומד בחנות ללא כיוון וללא פתרון באופק... כאילו אנחנו רואים ואינם ניראים ! התמונה חזרה: אף אחד לא מרים/מזיז את עיניו,אין תור ברור,אין יד מכוונת,ובעצם אין שום איכפתיות. ואנחנו,יש לנו עוד חיים חוץ מאופטיקנה...האמת,שאם לא היה מדובר במימוש שובר חינם(עם תוספת קטנה כספית במקרה זה)-הייתי מתנדף משם הכי מהר שאפשר ועובר לקנות אצל המתחרים.אתם יודעים מה ? אף אחד לא היה מרגיש אם הייתי מתנדף,ובעצם לאף אחד לא איכפת שם. חיכינו כבר אמרתי,נכון ? אז בשלב כלשהו שוב לקחתי יוזמה ו"היטרדתי" בפעם השלישית את אותה מוכרת...והיא שלחה אותנו לעמוד ולהמתין ליד העמדה הלא מאויישת עד שמישהו יתפנה לשם ! שמעתם ? שלחה אותנו להמתין ! ואנחנו הרי כבר בוגרי הפקולטה להמתנה באופטיקנה !... ולא סתם להמתין-אלא עד שמישהו יתפנה לשם !...אבל,איך יתפנה אם הם מקבלים בעמדות אחרות,ומול אותן עמדות יש אנשים חדשים שממתינים ?! לאופטיקנה הפתרונים...אז המתנו.הבת שלי לפתע:"אבא,אם היה פה השכן שלנו X,הוא היה צועק עליהם ומאיים בתביעה(עו"ד) !" משפט זה כמו העיר אותי מתרדמה עמוקה,והבושה שהשכן שלנו היה פותר את הבעיה ואני לא,גרמה לי לחבוש את כובע ומסיכת העו"ד המהולל שלנו- ונקטתי בצעד שאני שומר תמיד רק למיקרים קשים של שירות,וגם-משתדל לא להגיע לזה בגלל השליטה העצמית הכה אהובה עלי... מעמדת התשלום ה"דימיונית" הרמתי את קולי לצד השני של החנות,וגערתי במוכרת ה"מוטרדת" שלי:"כמה זמן אני צריך עוד להמתין כאן בהיכל התענוגות,רק כדי לשלם 50 שח על משקפיים שכבר בחרתי לפני שנתיים ?!" זוכרים את המשפט של הסטייליסטית שלי קודם,שהעיר אותי ? בדיוק בצורה דומה גרם המשפט/גערה רועמת שלי להתעוררות כל המוכרים ! פתאום,שלושה מהם רצו לטפל בי-למרות שיש אצלם לקוחות חדשים... בוא לפה,בוא לשם,מה אתה צריך,אל תדאג,ועוד ביטויי התנצלות בנאליים.. חבר'ה,שתי דקות הייתי בחוץ-עם נרתיק קשיח יפה,והכל ארוז ומדוגם ! מה אני אגיד לכם...הסניף נאה חזותית,המשקפיים מצאו חן בעיני מאד,אבל-השירות...איפה השירות ? ותאמינו לי שאני יודע מה זה לחץ בעבודה,ומה זה קבלת קהל...אבל אני יודע אף יותר טוב מזה,מה זה שירות ! ובעצם מה זה ניהול.