"כנר על הגג"

מחזות זמר הם הז'אנר האהוב עלי בתיאטרון. המוסיקה, הצבעוניות, הרקדנים, הזמרים, השחקנים והאנרגיה המטורפת שמרחפת מעל האולם... כל אלה מבחינתי הם מתכון להנאה מושלמת מחוווית תיאטרון. ולכן, כשקיבלתי במתנה ליום הולדתי כרטיס ל"כנר על הגג", בלי לדעת מה הולך להיות, מעבר לזה שאני עומדת לשבת בשורה הראשונה (כן, אני יודעת, רוב האנשים לא ממש אוהבים לשבת כל כך קרוב לבמה, כי לא רואים את כל התמונה, וזה קרוב מידי, והצוואר נתפס, שמעתי כבר את כל הסיבות האפשריות ללמה לא, אני לעומת זאת, מתה על זה, אני אסביר בהמשך) פשוט השתוללתי משמחה...!! את הסיפור של "טוביה החולב" הכרתי רק בגדול.... ידעתי שיש את טוביה, שהוא אבא לחמש בנות, ו... זהו בערך!!! התיישבתי במקומי, נרגשת (כמו לפני כל הצגה), מולי במה ענקית ועל הקירות שעטפו אותה היו תמונות ישנות, בשחור לבן, של דמויות (אח"כ הבנתי שזה דמויות מההצגה) ומסך חצי שקוף, עם הלוגו של ההצגה ודמות הכנר. ברגע שהמוסיקה התחילה, נשאבתי פנימה אל נעימת הכלייזמרים המוכרת. מי שפתח את ההצגה הוא נתן דטנר - טוביה החולב, שלמען האמת, לפני ההצגה, לא ידעתי בדיוק איך הוא מתכוון למלא את הנעליים הגדולות של חיים טופול, לא כי דטנר לא שחקן טוב/זמר טוב/פרפורמר, פשוט כי... טופול... בכל זאת. אבל - וזה אבל גדול מאוד, תוך 30 שניות מפתיחת המסך, התבדיתי. BIG TIME!!! לאורך כל ההצגה, מנהל טוביה שיחות ארוכות עם "ריבונו של עולם".... לא ממש שיחות, יותר מונולוגים, אבל היכולת המופלאה שלו גרמה לי להרגיש שאני חלק מדו שיח מתמשך. רגשי מאוד. טעון מאוד. המימיקה, הרגישות, הדיקציה המדוייקת והקול הנעים כל כך של דטנר, ריחפו באולם לאורך שעתיים וארבעים וחמש דקות... שחלפו כהרף עין. מבחינתי אפשר היה להמשיך עוד ועוד ועוד.... יש רגע אחד בהצגה, רגע דרמטי ענק (לדעתי) אחרי שגולדה, אשתו של טוביה מודיעה לו שאחת הבנות שלהם, עומדת להתחתן עם גוי. טוביה שולח את אישתו מעל פניו ומתרסק על העגלה שלו בבכי. את מה שאני ראיתי, מהשורה הראשונה, אני מניחה שבשורות 6 או 12 לא ראו. בטח לא באותה עוצמה. את הדמעות, את הכאב, את הייסורים, את האובדן.... רגע ענק של שחקן אדיר!!! אחד הייתרונות של מחזות הזמר, הוא שאין רגע דל על הבמה. לפחות לא אמור להיות. וכאן, באמת לא היה.... מעבר לדטנר, שעוד נחזור אליו, אני רוצה לציין את רמה מסינגר (בתפקיד ינטה השדכנית ובעוד תפקיד נוסף של הסבתא המתה) ענקית!!!! זמרת מדהימה ושחקנית מעולה. ואת שרית וינו אלעד (בתפקיד גולדה - אישתו של טוביה) שהיה לי תענוג גדול לגלות שהיא שחקנית תיאטרון מוכשרת ומרגשת בנוסף לתפקידיה בטלוויזיה. יחד איתם, על הבמה, היה קורוס ענקי, מלא בשחקנים/זמרים/רקדנים צעירים ומוכשרים להפליא. בנוסף - רוני תורן מי שאחראי על התפאורה העצומה והמאלפת - שאפו!!! ליאור טבת - על הסאונד - שאפו!!! התזמורת החיה שליוותה את ההצגה, העיבודים המדהימים של עמית פוזננסקי, הניהול המוסיקלי של יוסי בן נון, התלבושות, התאורה וכל מי שנגע בהפקה הזו - כל אלו גרמו לה להיות הדבר הגדול מהחיים שהיא. זה לא בכדי שהם זכו במחזמר של השנה. ובכוריאוגרפיה של השנה ונתן דטנר שגרף את פרס שחקן השנה. זאת הצגה של פעם בחיים. לא יהיה עוד "כנר על הגג" כזה. אנסמבל של כשרונות ונתן דטנר אחד, שסוחב את כל זה על הכתפיים שלו, בדיוק כמו העגלה שהוא סוחב לאורך כל ההצגה.... ללא מילים.