"בראבו" - התיאטרון הלאומי הבימה

החותנת" היא קומדיה מצחיקה עצובה, שנונה ומרגשת מאוד על החיים. על טיפול בהורים בעת זקנתם, על אהבה שדועכת עם הזמן ועל הדרכים למצוא ולהדליק אותה מחדש.     יוגב ומיקה, זוג תל אביבי "יאפי", שעוסק יחד בסחר באומנות. הם חיים את ה"חיים הטובים", מעורים בכל מה שקורה בחברה הגבוהה בתל אביב ומעודכנים בכל המסעדות הכי טובות וכל המסיבות הלוהטות.   ערב אחד, מגיעים אליהם לארוחת ערב לא צפוייה גילה, אחותה של מיקי ובעלה, כדי לדבר איתם על דבר חשוב מאוד.   מאותו רגע, נגמר להם העולם כמו שהם הכירו אותו ושגרת חייהם מתפרקת.     ההצגה רצה בהבימה כבר שנתיים ועברה שינויים בקאסט כמה וכמה פעמים. ראיתי את ההצגה בגרסתה הראשונה, לפני שנתיים וראיתי אותה אתמול בערב שוב.     המחזה עצמו הוא מחזה מבריק, מתורגם בכישרון רב על ידי רשף לוי הגאון. קומדיה שנונה, עם פאנצ'ים על שמאל ועל ימין, שמתנהלת בקצב מסחרר ובאנרגיה שלא נגמרת מהרגע שעולה האור על הבמה.     בתפקידי המשנה, שמעון כהן, שעול עזר ורותי לנדאו שעושים עבודה מצוינת.     ובשלושת התפקידים הראשיים -     יעל צפריר (כן, ההיא מ"הישרדות") שמוכיחה שהיא יודעת לשחק לא רק באסטרטגיות ובלאכול עיניים של שור, אלא גם בתיאטרון, על הבמה. היא עושה את זה בחן והיא משכנעת מאוד.     דבורה קידר האגדית בתפקיד ה"חותנת" מהגיהנום, שמסרבת לקבל את הגיל ש"נחת" עליה, שנלחמת על מקומה, גם בתוך משפחתה וגם בעולם. היא לא מוותרת על נשיותה ועל זכותה לאהוב ולהיות נאהבת. שחקנית ענקית שהגיל לא נוגע בה....     ואחרון חביב - ניקי גולדשטיין בתפקיד יוגב, שסוף סוף, אחרי אינספור של תפקידי משנה שגנבו את ההצגה ולא משנה באיזה הפקה זה היה, קיבל את ההזדמנות שכל כך היה ראוי לה. הוא ממלא את הבמה בקסם, בנוכחות שאין להתעלם ממנה, בכישרון קומי (שכולנו יודעים שיש לו) אך גם בכישרון דרמתי לא מבוטל. הוא מצחיק להפליא, הוא אמין, הוא מדויק והוא פשוט עושה את ההצגה!     כמו שזה נראה, עם הקאסט הנוכחי, "החותנת" עוד תמלא אולמות להרבה הרבה זמן!!!!