ג'פניקה - ירמיהו

הסושי של ג'פניקה נמצא איפשהו בתחתית החבית של הסושי התל אביבי. סושי סתמי, מבאס ולפעמים גם פשוט לא טעים. השירות לרוב לא נעים, והמחירים כבר לא כאלה זולים (אם אי פעם היה מה שיצדיק את ההתנהלות שם). נקודת אור בודדה היא הג'פאנקו, שאם כבר בוחרים לאכול סושי חם מטוגן, כנראה שהג'פאנקו של ג'פאניקה הוא הגירסה היותר סבירה אבל גם, באופן לא אחיד - יום אחד הוא יכול להיות סבבה ויום למחרת זוועות. בשורה התחתונה, יש כל כך הרבה אופציות לסושי בעיר, כך שאין שום סיבה ללכת לג'פאניקה.

אחלה אוכל , ירמיהו הזה יודע להכין אוכל יפני :-) סתם , רולים גדולים ועסיסיים, מרגישים טריות מתפצפצת בפה בכל ביס,

  ג'פניקה החלו את הדרך כסושיה די סטייליסטית בצפון דיזינגוף. סושיה קטנטנה עם פוזה. אני זוכר את הפעמים שהייתי עובד ליד, ותמיד ראיתי יפים ויפות עומדים שם בתור. לימים הסושיה התפתחה לרשת המונה מספר סניפים. את מקומה כפוזאיסטית לקחו פשוט טובות ממנה.. הסניף השני בתור היה בירמיהו. במקום הפינתי שהיה פעם הפאב של אודי בטלנובלה משחק החיים. נו מילא :)   המסעדה די גדולה עם וטרינה שניתן לראות דרכה את הבחוץ ולנחש מה יש ליוצאים מסופר באבא בשקיות. תוך המקום מאוד נקי ואסטטי מבלי יותר מדי סממנים יפנים מטופשים.   בהזדמנויות שלי יצא לפקוד את המקום, הביקור כלל המתנה על גרם המדרגות בחוץ. גם כשביצענו הזמנת מקום. המארחות בכל המקרים היו די אפאטיות ושידרו פאסון אבל במובן הטרחני של המילה. המלצריות תמיד פיצו. מנהל המקום הנחמד והתזזיתי נוהג להתרוצץ שם כל הזמן ולוודא שהכל מתקתק. סחתיין עליו.   הזמנו קומבינציה שכללה פוטומאקי טונה, נגירי וקונוס אחד ג'פאנקו חם מעולה (!) וקלמרי מטוגן למנה ראשונה. הסושי של ג'פניקה מעולם לא הפיל אותי, אבל גם מעולם לא איכזב. סביר. אורי סביר. הג'פאנקו היה טעים ביחס לנוף המקומי. האוכל מגיע מהר.   כל ביקור שלנו בג'פניקה אורך פחות משעה. כולל ההמתנה, כולל ההכנה, כולל ההאכלה וכולל הגרעפס. יש משהו בקצב והדינמיקה של ג'פניקה שבאופן אישי גורם לי לתקתק ולמהר. לא מורגשת שם אתנחתא. מעין תחושה תעשייתית פלסטיקית כזו שלא מאפשרת לך להרגע. נקודה נוספת בהקשר - באונאמי ויושי אני אוהב לאכול לאט כי מבעס אותי שהמנות נגמרות. אני דוחה את הקץ.   העלויות סבירות בהחלט.