מאראבו

הייתי עם חברה לי במסעדה כי שמענו שיש שם מאכלי ים ואנחנו אוהבים את המאכלים האלה. ממה שידוע לי, הכנה של מאכלי ים זה לא פשוט, אם מבלשים יותר מידי או פחות מידי זה הורס את המנה. קיבלנו את המנות בדיוק ברמת הבישול הנכונה ונהנו מכל ביס וביס.  יצא לנו לפגוש את השף של המסעדה יואב גור. אנחנו מכירים אותו מהתוכנית קרב סכינים וכבר שם ראינו שיש לו פוטנציאל. מה שיפה במקום הוא , שהוא משמש גם כבר מסעדה וגם כמסעדת שף, וזה משנה את כל האווירה של המסעדה. גם שמנו לב שהרבה שוגות באים לאכול שם והמסעדה נחשבת למסעדה רומנטית. אני וחברה שלי ממליצים על המסעדה הזאת אישית.

הזמנתי מקומות לשעה 21:00 וביקשתי תא. התיישבנו והוגשו לנו לשולחן 4 פרוסות לחם OTH‏ + חמאה. 2 פרוסות לחם לבן ו – 2 פרוסות לחם דגנים. הלחם לא היה חם, אבל היה טרי וטוב. פטה כבד עוף (48 ₪) – בצלחת מוארכת הגיעו 3 משולשים קטנטנים של פטה, סיגר שהסתבר ממולא בקונפיטורה וסלט חסות קטן עם פרוסות צנונית ותפוח. המנה הייתה מאד קטנה, לפחות החלק של הפטה. בנוסף, לא הוגשו טוסטונים עם המנה, אלא המנה נאכלת עם הלחם שהוגש בהתחלה. הרעיון של הסיגר עם הקונפיטורה הוא נחמד, אבל לדעתי מאבד מהקסם שלו ברגע שמנסים "לחלץ" מעט קונפיטורה לאכול עם הכבד. ניסיתי לאכול גם חלק מהסיגר ועליו להוסיף פטה ואז לא הורגש שום טעם מעבר לטעם הבצק של הסיגר. הכבד היה טעים, נימוח, אבל כאמור ממש מעט. עוד הזמנו את מנת הניוקי (54 ₪ בתפריט, ביקשנו בלי קוקי, לכן המחיר 42 ₪) – ניוקי בקרם כמהין, פטריות ופרמזן. בצלחת עגולה וענקית, נחו להם מספר מועט של ניוקי קטנטנים, עם כמה פטריות, הניוקי היו מעולים, נימוחים, נמסים בפה וקרם הכמהין הוסיף טעם נפלא. הפרמזן היה מאיכות טובה והמנה היא מנה מוצלחת, קטנה במיוחד, אבל מוצלחת. סלט עגבניות שרי (46 ₪) – מוצרלה בופאלו, ענבים, צנוברים, וקרוסטיני פרמזן – בצלחת מוארכת נחו ,חצאי עגבניות שרי, חצאי ענבים, כמה קרעים של מוצרלה והקרוסטיני. מנה מעניינת, שילוב מעניין של מתוק עם מלוח, הקרוסטיני היה מוצלח, אבל החברות לא ממש הצליחו להתחבר למנה ומעבר לעגבנייה פה ושם והקרוסטיני, הצלחת נשארה כלעומת שבאה. רביולי "מזאלונה" קרם שורשים (65 ₪) – פטריות, קרם כמהין ומיקרו בזיל – צלחת גדולה עם שכבה של 7 רביולי גדולים בצורת חצי ירח כמובטח, רוטב השמנת כמהין, היה טעים, הרביולי היה מוצלח. בעיני היה צריך עוד חצי דקה, דקה במים, אבל בצק הפסטה היה טעים, המילוי היה מאד מיוחד ומעניין ובסך הכל מנה מוצלחת. מדליון פילה בקר (88 ₪) – על פסטה פטריות יער, ציר בקר וסילאן – על מצע של מעט פסטה רחבה, הגיע מדליון פילה של לא יותר מ – 100 גרם. הבשר היה איכותי, הפסטה הייתה טרייה וטובה והשילוב בין השמנת, ציר בקר וסילאן היה מפתיע וטעים במיוחד, מנה מאד מוצלחת. בשעה 22:00, כשהיינו בתחילת האכילה ואכלנו להנאתנו, הגיעה המלצרית שלנו ושאלה אם נראה עוד משהו מהמטבח, כי הם סוגרים, דבר זה הפתיע אותנו מאד שכן רק הזמנו מקום ל – 21:00. מסתבר שבאותו היום ריססו את המטבח ולכן סגרו אותו ב – 22:00. מן הראוי היה שהיו אומרים לנו את זה בעת שהזמנתי מקום, שכן שעה זה לא ממש זמן להספיק להזמין אוכל, לפחות לדעתנו. המלצרית אמרה שאם נרצה קינוחים זה יהיה אפשרי. אז ויתרנו על המשך הזמנת מנות ואמרנו שנעבור לקינוחים אחר כך. עוגת גבינת עיזים (42 ₪) – בציפוי טוויל פריך וסורבה פירות העונה. קוקילידה (38 ₪) – מנת היום, שתי עוגיות במילוי גלידת וניל או שוקולד עם תוספות בצד. פה נרשמה אכזבה. הבנות לא אהבו את עוגת גבינת העיזים ומדובר בבנות שחיות על עוגות גבינה. משהו לא בא להן טוב במנה. הקוקילידה הייתה מאכזבת גם היא. שתי עוגיות לא גדולות, קשות אבן, עם גלידה ביניהן ומסביב הקוקילדה ארבע פנכות קטנות, אחת עם קוקוס, אחת עם אגוזי ברס, אחת עם רוטב ווניל וגרידת קליפת ליים והאחרונה עם רוטב שוקולד וגרידת קליפת תפוז. כמו שאמרתי, העוגיות היו קשות מאד, לא ניתן היה לחתוך אותן. והרטבים ? רוטב השוקולד היה בסדר, לא יותר, רוטב הווניל, לא הורגש בו טעם ווניל, אלא היה תפל. עוד הוזמנה שתייה חמה על ידי חלק מהבנות (12 ₪ - 14 ₪). הזמנו חשבון 396 ₪.     הציון שלי 3.2 מתוך 5.     סקלת הציונים לביקורות האוכל: 1 – גרוע 2 – סביר / בסדר 3 – טוב 4 – טוב מאד 5 – מעולה       ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ © כל הזכויות שמורות לאיביאין להעתיק את הכתוב ללא הסכמת בעלת הבלוג ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~          

  יואב בר, השף המכשף מביא אותה בתפריט חורף חדש במסעדת מאראבו. ואני מקבל הזמנה לבוא ולטעום מהתפריט . יש מאכלים שלא משנה להם חורף, קיץ, סתיו אביב, אי אפשר להוריד מהתפריט: כמו הקרפצ'ו, או חלילה ניוקי כמהין, ובטח לא את השרימפס על פסטה לימון שאני מכור, או הסינטה עם פירה ושברי קקאו... ועוד. פשוט הקהל שם מזמין ולא משנה לו בכל עונת השנה.   את מסעדת מאראבו אני מכיר מאז אליפות המסעדות וכתבתי עליה ועל שף יואב כמה פעמים. זו מסעדת שף עם אוכל ארץ ישראלי עם נגיעות ים תיכוניות ובעל השפעה רבה מהבית של שף יואב.   הזמנתי בלוגרית שבנושאי אוכל ממש נחשבת אצלי כמומחית ויש עליה קבלות ופרסים - איירין שר. אני מעריך אנשים שמבינים באוכל ולא רק בטעמים ושמסתכלים גם מי יצרן הצלחות או הסכום. איירין גם בוחנת את העיצוב של המסעדה ונראה לי שהיא מוקסמת עוד בטרם אכלנו בכלל.   לחם הבית וחמאה מוגשים וגם שתייה קרה שהזמנו ובעוד אנחנו מפטפטים ומתבוננים בתפריטים מגיעה קווה שהפכה לטרנד חדש בארץ בשנה האחרונה. איירין לא ממש מכירה, קווה מסביר לנו הבעלים השותף חיים עמשלום זה יין תוסס כמו שמפנייה רק שאינו זכאי למותג שמפניה שעקב הורדת המיסוי חדר לארץ . חיים כמארח גם עזר לנו בייעוץ לבחירת המנות, סוף סוף באנו לטעימות מתוך תפריט החורף שהמסעדה בדיוק משיקה. ועל פי הקהל שמגיע למסעדה וקולות ההנאה והגרגור שאני שומע בסביבה זו הולכת להיות חגיגה.   חורף או לא חורף אני חייב שאיירין תטעם מהניוקי ואנחנו מזמינים כדלקמן: ניוקי כמהין נימוח קוקי סן ז'אק, פטריות ופרמזן. 54 ₪ המנה הזו הורסת את הרוטב שנשאר בצלחת אותה חילקנו לצלחות האישיות חייבים לנגב בלחם ואסור לוותר על טיפה ממנו. המנה לא גדולה אני חייב לציין אבל היא פותחת תיאבון והיא מהטעימות אם לא הטעימה ביותר שאכלתי בניוקי.   מנה ראשונה נוספת היא שקדי עגל על קרם חציל ותפוח אדמה עגבניות קצוצות, בצל סגול, נענע,ופטרוזיליה 56 ₪ אני לא נמנה על אוכלי חליוואת, אבל איירין כן ואני מוכן להסתכן. ואני חייב להצדיע לשף יואב, המנה מהממת לפני כן אכלתי שקדי עגל רק פעם אחת ולא אהבתי. וכעת אני יודע שזה אפשרי ואם השף יודע מה לקנות, וזה טרי טרי, ומכינים כראוי. זו ממש מנה מעולה.   המנה השלישית מסדרת הראשונות היא: סלט ביבי סלק- עלי חסה צעירים עגבניות, גבינת מאורי,קרוטונים,שאלוט,ונענע ברוטב ויניגרט. 48 ₪ זו מנה שהרוטב קושר בה את כל המרכיבים, בכל הרעיון של ביבי סלק מדהים אותי. הגבינה הכחולה חריפה מאוד לטעמנו במקרה זה ועל כך ניהלנו שיחה עם השף תוך שהוא מציין את הסיבות לבחירה מול גבינות אחרות. הקרוטונים כנראה נמסו... בדרך כי הן בטעות לא הגיעו למנה. באופן כללי זו מנה מעניינית אם כי אני הייתי נותן בסלק טעם מסיים לפני הגעתו לצלחת. חייבים לקשור את הסלק עם שאר המרכיבים בצלחת על מנת לתת לו טעם מעבר לטעם הטבעי ( אני מעדיף הקפצה בציר של בלסמי ויין אדום אבל אני לא שף).   כעת חייבים הפסקה על מנת לשוח על הטעמים וגם עם הבעלים. מה שיפה במאראבו ולא קשור מי הסועד, הוא שחיים עובר בין השולחנות ויוצר קשר בינאישי עם האורחים וגם השף יואב מגיח ומתעניין.   עוד דבר שחייבים לציין וצר לי שלא רשמתי הוא - שמות המלצריות החינניות והמקצועיות שדואגות לכל פרט והופכות את הביקור לחוויה.   ממנות האמצע שהן מנה עיקרית לכל דבר ומאפשרת לסועדים לטעום ממעשה ידיו של השף ולהיצמד לתקציב מסוים, בחרנו: פילה דג בורי על פירה שרימפס עגבניות ובזיליקום. 78 ₪ מנה מנה! הדג היה עשוי על הפלנצ'ה, היו שם שני נתחים האחד היה דקה אחת יותר על הפלנצ'ה. אבל השוס במנה הזו זה הפירה- כזה עוד לא אכלנו אם צריך לתת פרס על יצירתיות בפירה הרי שף יואב בר יכול לזכות בו.   המנה השנייה מתפריט האמצע היא: עוף צעיר ( סטייק פרגית) רטטוי ירקות וקרם קסבייה ( ארטישוק ירושלמי) 75 ₪ הפרגית עשויה בדיוק איך שאני אוהב, אבל שוב הרטטוי והקרם קסבייה מדהימים ומשלימים טעמים בהרמוניה. אפשר תוספת קרם קסבייה, שף?   היה לי קשה להחליט אם אני מוכן להתמודד עם הדיאטנית שלי בשבוע הבא והזמין טעימה מהמנות העיקריות. בשר בשעת לילה כבר לא היה בא בחשבון ( הבן אדם רוצה גם לישון בלילה) הזמנתי רק מנה אחת של: מוסר ים על תבשיל ארטישוק ירושלמי, פטריות יער ( ראיתי גם אנוקי ) עגבניות שרי, שאלוט שלם,שום קונפי ובזיליקום. 108 ₪ המנה הזו עם הרוטב לימון של התבשיל טעימה מאוד, שף יואב נותן את כל הכישרון שלו בתבשילים וכאן הוא ממש הצליח בגדול ( טוב שלא ויתרתי אני אומר לעצמי) הארטישוק הירושלמי או הקסבייה מביאה אותנו לשיחה עם השף איך קונים? איך בוחרים: ואיך מונעים תופעות לוואי של הקסבייה.   אני כבר מעולף, מנופי יהודה כבר לא עובדים ואני צריך לחשוב איך אני יוצא מהספה עליה אני יושב. "לא היו הרבה קלוריות באוכל" אני אומר לה על מנת לסדר את המצפון שלי, אני לא בטוח שאיירין הסכימה אבל על מנת לדבוק בקו שלה היא רוצה קינוחים. למה אין תפריט חורף לקינוחים? אני לא יכול לוותר על העוגה ששף יואב ניצח בה את שף סטפן באליפות המסעדות: עוגת גבינת עיזים  עם קרוקנט לוז וסורבה פרי העונה 42 ₪ הפעם הסורבה בטעם אפרסק אבל על העוגה הזו אי אפשר לוותר איירין רוצה את המתכון ואני לא מגלה לה שהוא קיים באירוח של שף יואב בקהילת האוכל בקפה דמרקר (רשע) והיא מחליפה שם מיילים, אני בעד תקשורת.     אני כבר לא זוכר את התיאור המדויק של הקינוח השני אבל היה שם: פאדג' שוקולד, קלפוטי שוקולד עם גנאש וגלידת שוקולד גלידה ו2 טווילים מדהימים 45 ₪   כעת הגיעה שתייה חמה ותמה החגיגה ואני רק שואל את עצמי מתי תהיה הפעם הבאה כי עד האביב יש  המון זמן.   השארנו טיפ נאות למלצריות. וכן גילוי נאות היינו אורחי המקום.            מאראבו אבא הלל 14 רמת גן  

רצינו לחגוג מאורע מסויים עם זוג חברים. יום ראשון שעה חמש - קיבלנו המלצה על המסעדה של מלון מונטיפיורי - לדאבוננו, היה מקום רק בשעה עשר וחצי. אנחנו רעבים - אין מצב שאנחנו מחכים עד לשעה היעודה. לאן הולכים? אחד מהחברים במשרד מסנן "ראיתי חוות דעת מדהימה ומושקעת ברמקול - אתם חייבים לראות". פתחנו את חוות הדעת של מאיה שובל ואורו עיננו - נגמרה ההתלבטות!    הבעיה היחידה עם חוות דעת שכאלה, היא שאין הרבה לכתוב מעבר למה שכבר נכתב, כמו גם, שכל חוות דעת שתוציא מבין ידיך תחוויר לעומת חוות הדעת המקורית של מאיה (אותה אני לא מכיר - אבל כן מוקיר).   תודה למאיה על ההשקעה ועל ההכוונה למסעדה שהיוותה את הבסיס לערב מקסים ומהנה.

במאראבו ביקרתי 4 פעמים במהלך חודש יוני. הפעם הראשונה היתה ביום ההולדת שלי, ש’ ואני יצאנו לחגוג בארוחת ערב רומנטית במקום (חוו”ד מלאה פורסמה בפורום ביקורת מסעדות בתפוז); הפעם השניה היתה בגמר התכנית, ביקור שמומן ע”י ערוץ 10, וסוקר על-ידי בטוויטר; הפעם השלישית היתה במפגש טוויטר ספונטני שארגנו במסעדה; והפעם הרביעית היתה במפגש פורום. למען הסר ספק רק לביקור אחד הוזמנתי, על שאר הפעמים כרטיס האשראי שלי יעיד על התשלום…   את הפוסט אני אחלק למנות ראשונות, עיקריות וקינוח ואחווה דעתי על כל מנה ומנה שאכלתי. אני משתדלת לגוון בכל פעם שאני שם, אבל יש מנות מנצחות שקשה להחליף.     מנות ראשונות:   ניוקי כמהין עם קוקי סן ז’אק, פטריות ופרמזן: ה-מנה של מאראבו. מנה מדהימה שאכלתי 3 פעמים (קשה להחליף…). ניוקי מדהים ונימוח ברוטב שמתחנן לניגוב טוב. מדהים מדהים מדהים. מבחינתי אפשר לוותר על הקוקי תמורת עוד כמה ניוקים עם הכמהין המטורף הזה. טעים טעים טעים! (54 ש”ח)       קרפצ’יו שייטל, חסה ערבית, מיץ עגבניה, צנונית, פלפל צ’ילי ורוטב בלסמי זיתים: קרפצ’יו מצוין, שרק אחרי שחיסלנו אותו שמתי לב שלא היה פרמזן! פרמזן בקרפצ’יו הפך להיות מרכיב קבוע, אבל כאן בכלל לא הרגשתי בחסרונו. מיץ העגבניה היה שוס גדול. והשייטל עצמו היה רך ונימוח ומעולה. (46 ש”ח נמצא בעסקית ערב)   פטה כבד עוף, קונפיטורת הבית ובריוש: פטה כבד אני פחות אוהבת (יש לי קטע עם איברים פנימיים). הזמנו כי החבר מת על כבד, והיי אם הזמנו אני לא אוכל? ממש אהבתי את הבריושים שהגיעו עם הפטה, והריבה היתה טובה, אבל לא מעולה כמו ריבת הבצל במזטים רמת החייל (ז”ל), או בפורלין בפרישמן ת"א. נו טוב, זו גם ככה מנה שהיתה מיועדת לחבר. הוא ליקק את האצבעות וגם ניגב את הצלחת (48 ש”ח, נמצא בעסקית ערב)     (התמונות האלו הן מארוחת הטעימות. המנות עצמן גדולות יותר)   מרק חצילים שרופים: שנים שנאתי חצילים, ותמיד אמא שלי אמרה “כשתגדלי תאהבי”. נראה לי שהיא צדקה. בזמן האחרון אני מנסה עוד ועוד חצילים וזה טעים… גם מרק החצילים של מאראבו עדין ונעים, כשהמרכיב הסודי הוא שעועית לבנה! (34 ש”ח)   סלט ישראלי – עגבניות, סלרי, מלפפון, נענע ופטרוזיליה: כמה פשוט ככה טעים! הירקות סופר טריים, חלק מהעגבניות שרופות קצת בתנור, ועם תוספת של כמה זיתי קלמטה מקבלים סלט טעים ועסיסי. המחיר של הסלט קצת יקר לטעמי (38 ש”ח, נמצא בעסקית), אבל זאת בעיה של כל הסלטים במדינת ישראל :-/     מנות עיקריות:   טורטליני ספריבס טלה: צנוברים, קונפי שאלוט, פטריות פורצ’יני ובזיליקום: מבחינתי זו ה-מנה העיקרית של מאראבו. הספריבס מבושלים בישול ארוך ואיטי ולאחר מכן נטחים ונכנסים לתוך הטורטליני האלוהי הזה. אחת המנות הטעימות שאכלתי בחיי. הבאסה היחידה במנה הזו היא שהיא נגמרת מהר מדי ורק רוצים לאכול ממנה עוד ועוד… (88 ש”ח)     ריזוטו שרימפס, קלמרי ו"קוקי סאן ז’אק", ביסק סרטנים ובזיליקום: ריזוטו זה פשוט מעדן. כבר ויתרתי על נסיונות ההכנה בעצמי… זה אף פעם לא יוצא אותו דבר. האורז עצמו היה מעולה. ביסק הסרטנים הוסיף טעם נהדר לריזוטו. השרימפסים היו טעימים בטירוף. מהקלמרי והקוקי סן ז’אק לא ממש התלהבתי. בעיקר מהקוקי סן ז’אק שבושל יתר על המידה. בניוקי הוא טעים הרבה יותר. (98 ש”ח, בעסקית בתוספת 20 ש”ח)       המבורגרים בשקשוקה ירוקה – תרד, נענע, כרישה, בזיליקום, שום קונפי, עגבניות וביצה: אחרי שקיבלתי איומים מפורשים בטוויטר שאם לא אקח שקשוקה ירוקה אני לא מבינה כלום באוכל, הזמנו שקשוקה ירוקה. אני אוהבת שהשף יואב בר לוקח בסיס פשוט יחסית ומשדרג אותו ברמה שאף פעם לא חשבתי עליה. השקשוקה הירוקה זה בדיוק זה: עגבניות, נענע, בזיליקום, בשר וביצה – והכל ביחד חגיגה לעיניים ולחיך. מנה מעולה שאני רוצה לנסות לשחזר אותה בבית, אפילו אם יצא רבע מהטעם עדיין יהיה שווה את זה. את המחבת ניגבנו בסיום, והחזרנו אותו נקי למטבח! (66 ש”ח נמצא בעסקית)   פילה דג ים על פירות ים – עגבניות לחות, ביסק סרטנים וזיתי קלמטה: עוד מנה מעולה של השף. 2 פילטים יפים וטעימים מונחים מעל מסיבת שרימפס, קלמארי וקס”ז ששוחים להם עם עגבניות לחות ומעולות בביסק סרטנים. שאפו גדול על מנה מצוינת. (98 ש”ח)   ריזוטו טריו פטריות: כמהין, פורצ’יני, שמפיניון, אספרגוס וציר ירקות: את המנה הזו לקחתי במסגרת ארוחת הטעימות במפגש פורום ומעט התאכזבתי. המנה היתה טעימה וזהו, בעוד שהתרגלתי כבר שהמנות של השף ממריאות מעבר. (64 ש”ח)       שרימפס על פסטה לימון – גרגירי חומוס, אריסה, שום קונפי, לימון כבוש וטחינה: איך שאני רואה את זה, את המנה הזו או שאוהבים או שלא. אישית, לא כל כך אהבתי. החיבור של השרימפס והפסטה עם הטחינה לא מסתדר לי.  (68 ש”ח)     מנות אחרונות:   למאראבו אין מגוון גדול מדי של מנות אחרונות, אבל מבחינתי יש להם את ה-קינוח: עוגת גבינת עיזים. העוגה הזו ניצחה את סטפן בחצי הגמר של קרב סכינים אליפות המסעדות, ועם כל הכבוד לחול של סטפן, זה היה נצחון מוצדק! השילוב של גבינות העיזים בקינוח מתוק מוסיף חמיצות מרעננת, כך שהעוגה הופכת להיות קלילה ונעימה, ולא כבדה כמו עוגות גבינת שמנת. הבאסה היחידה בקינוח הזה שהוא קטן מדי!! אני כל פעם רוצה עוד ועוד. השף יואב שיתף את קוראי הקפה במתכון לעוגה. מסובך מדי לטעמי אני אוכל אצל יואב. (42 ש”ח)     סורבה, מרק קוקוס ופירות טריים: בדיוק כמו שמתואר. יש לנו מרק קוקוס, סורבה ופילטים של פירות. טעים ונחמד, אבל אני מעדיפה את עוגת הגבינה. הסורבטים, אגב, משתנים כמעט כל יום ואפשר לבקש סורבט אחר. (38 ש”ח, נמצא בעסקית)   טקסטורות שוקולד: פאדג’ שוקולד, קלפוטי שוקולד עם גנאש וגלידת שוקולד – קינוח שוקולדי כבד למדי. דונט גט מי רונג, הוא היה מצוין, אבל אחרי ארוחה טובה במאראבו עדיף משהו קליל ולא כבד. (45 ש”ח).     לסיכום, שף יואב בר מצדיק את שם המסעדה – מאראבו, מכשף – וכל מנה בתפריט זהב. מומלץ בחום!

כבר הרבה זמן אני מנסה להגיע למאראבו. היא זכתה בקרב הסכינים בערוץ 10, קבלה באזז מטורף ברשת, ומאיה שובל שדיברה על המסעדה, חיפשה ברמקול, המליצה לי בכל לב.. אז אירוע אחר שהיה אמור להיות ביום שישי התבטל, ומיהרתי להזמין מקום.   מאראבו נמצאת באבא הילל 14 ברמת גן, מקום קצת מאיים מבחינת חנייה, אבל יש חנייה של המסעדה בבנין. כבר התחלה טובה שמרמזת שאתה מגיע למקום שיהיה בו טוב. נכנסנו בזמן, מה שאומר שהיינו צריכים לחכות קצת לשאר החבורה, כמובן - המלצר היה מעולה - מאוד מנומס, שאל וביקר ובדק בדיוק בכמות שצריך כדי לבדוק אם אנחנו רוצים יין (טעמנו את הקברנה טוליפ 07, שהיה ממש צעיר מדי, והלכנו לבסוף על הגירסה הספשל רזרב 06, שהיתה קצת יותר טובה אם כי קצת מתוקה מדי לטעמי), מיים או משהו לבנתיים. נצלנו את הזמן לשאול על התפריט ושמחנו לגלות שארוחת הערב האביבית (הלוואי שהיה אביב..) פעילה גם בשישי בערב..   הזמנו את הטרטר פילה בקר (48 ש"ח) - שכמו שהתמונה מרמזת, זה בערך בקר שחומם, בלי להשרף שנייה - אדום וחי לגמרי, מטובל היטב בהרבה פלפל שחור וטעים לגמרי. שילוב העגבניות וביצת העין פשוט מושלם והתענגתי על המנה הקטנה הזו כמה שיכולתי.       למרכז השולחן הזמנו את סלט גבינת בלו מאורי (עגבניות שרי, בייבי עלים, בצל סגול וקרוטונים, 42 ש"ח) שהיה בדיוק כמו שכתוב. הגבינה היתה מצויינת ודקה מאוד, אבל לא היה יותר מדי ממנה בסלט, וכן פטה כבד עוף כחלק מהמנה האביבית שגם הוא היה מצויין ונטרף במהרה. היין הגיע בזמן והשיחה קלחה - יש הרבה מקום במסעדה, אפשר לדבר, והשולחנות מרווחים מאוד. כל פרט ובפרט הושקע ועובד לשלמות.   ואז הגיעו העיקריות.. ואני חייב להגיד שפחדתי. הביקורים הבעייתים שלי בהאדסון, /יועזר בר יין ובשגב אקספרס גרמו לי לחשוב שפשוט לא הולך לי עם מסעדות שף.. אל דאגה, במאראבו הסוף היה טוב.. טוב מאוד.. וזו רק חצי מהארוחה. הזמנו את אותה מנה פעמיים, למעשה, בקומבינציות שונות. המדליון פילה בקר ממנות האמצע (78 ש"ח) שמגיע על פסטה פטריות יער, ציר בקר ופרמזן הוזמן מדיום רייר, היה נמוח, טעים, קצת קשה מבחוץ ורך בצורה לא רגילה מבפנים, כאילו הוא רוצה להחתך עוד לפני שהסכין נוגע בו. הפילה בקר מהמנות העיקריות (140 ש"ח) הוזמן מדיום, והוא מגיע על קרם שורשים, מח עצם אפוי ושעועית ירוקה - כמובן במנה גדולה בהרבה. גם המדיום היה טעים להפליא, אם כי טיפה יבש בסופו, לטעמי. אין ספק שהתוספת של הפסטה ממנת האמצע היתה טובה בהרבה, ומצאתי את עצמי אוכל, כשיכולתי עוד, גם ממנה.   הארוחה המשיכה והמשיכה. מתברר שכולם מכירים את הקינוח שניצח את התחרות, עוגת גבינת עיזים (42 ש"ח) שפשוט משאירה אנשים המומים. אנחנו, בורים שכמונו, לא הכרנו, אבל התמזל מזלנו והקומבינציה נשמעה מעניינת מספיק כדי להזמין - ואכן היתה טעימה להפליא. אני הזמנתי ספיישל לאותו יום, קינוח שהוא קוקטייל אספרסו, וודקה ווניל, אשר הגיע קצת מתוק לטעמי. המלצר שאל, קיבל תשובה, ומייד החליף לי לגירסה מתוקה פחות ונהדרת. שוב הצלחה בטעם, בשירות ובתשומת הלב.