קפה איטליה

כשהגענו לשם ראינו בחדר הפרטי חבורת גברים "בוגרים" במיוחד ששרו שירי מולדת בקולי קולות ... אין ספק שזה היה מאד משעשע ואפילו נחמד לראות את זה. זיוה שאלה איפה הנשים והמלצרית ענתה שזה כנס ותיקים ונשים לא מוזמנות. היה שם שקט רק כשהם קיבלו אוכל.   מנות ראשונות: החלטנו על מנה ראשונה אחת. כשראיתי את התפריט באינטרנט, ידעתי שאני ארצה קרפצ'יו פלמידה מעושנת (46 ₪). בנוסף הזמנו פוקצ'ת הבית (12 ₪). הפוקצ'ה הגיעה רותחת לשולחן, הייתה טרייה וטובה, אבל היה חסר לה קצת ייחוד. ביקשנו חמאה וקיבלנו. הפלמידה מגיעה עם סלסת עגבניות מעל, ביקשנו בצד. הפלמידה המעושנת הייתה מ-ע-ו-ל-ה. דקה וטעימה, והלכה מצוין עם הפוקצ'ה והחמאה ואפילו אני הוספתי קצת מהסלסה שנתנה איזה ייחוד לטעם. מנות עיקריות: זיוה בחרה סלט כבדי עוף בוינגרט פטל (42 ₪) ובנוסף כוס פלאס קלאסיקו (35 ₪), היין היה מעולה, לדעתה. הגיעה צלחת עם סלט כבדי העוף, הרוטב היה מיוחד ומעניין, החלק הירוק פשוט הונח שם ואף ירק / חסה לא נקצצו / נקרעו. בנוסף, זיוה מסרה שהכבדים היו הרבה יותר מדי מוכנים לדעתה. אני הזמנתי פנה קרבונרה (55 ₪), הגיעה צלחת עם פסטה של 5 חבילות ב – 10 ₪, לא שאני מזלזלת בפסטה הזו, אבל היא לא מכבדת את המקום שמכנה את עצמו קפה איטליה ... הרוטב היה טעים, אבל אחרי 2 חתיכות פסטה בער פי. קראתי למלצר ואמרתי לו שהפסטה חריפה לי מאד. הוא שאל אותי, רוצה את אותה מנה בלי צ'ילי ? ממתי בקרבונרה יש צ'ילי ? בעצת זיוה, החלטתי להחליף מנה ולקחתי פפרדלה שמנת פטריות (55 ₪). זו מנה שמגיעה עם פסטה תוצרת בית, כנראה שהם מאד מיהרו להביא לי את המנה, כי הפסטה הייתה אל דנטה מדי, הרבה יותר מדי, היו חסרות לפחות 3 דקות בישול לפסטה, וזה הרבה לפסטה טרייה. הרוטב היה טעים, הפטריות היו טריות ובנדיבות. פרמזן טוב תמיד מוסיף למנה. על מנת להוסיף פרמזן למנה, צריך לאתר מלצר / מלצרית כי הם מגררים את הפרמזן על המקום. פעם אחת הצלחתי לאתר את המלצר שיגרר לי פרמזן וזה מאד הוסיף. אבל עדיין, הפסטה הייתה קשה, קשה מדי. החלטנו לוותר על קינוחים.   קיבלנו חשבון 190 ₪, השארנו 12% ואמרנו, ניתן להם עוד צ'אנס בהזדמנות.   הציון שלי 2.25 מתוך 5.   סקלת הציונים לביקורות האוכל: 1 – גרוע 2 – סביר / בסדר 3 – טוב 4 – טוב מאד 5 – מעולה    

לכולם ובעיקר לליאור שיאון ולפנתרית-כתגמול על המלצתם על "תמרה" כאן באתר ! אני ממליץ בחום רב על מסעדה זו.ולא טעיתי: זו מסעדה למרות שמה שמטעה לכיוון בית קפה... ולא רק מסעדה,אלא משובחת בהחלט.היינו שם אתמול-שישי לילה,ומייד ותוך כדי מהלך הארוחה,החלטתי לצרף אותה לרשימת "מסעדות הבית" שלי,שכדי להיות שייך לרשימה זו-צריך באמת וממש להיות מסעדה מצויינת ! והיא אכן כך:אתה נכנס פנימה,ותוך שנייה מבין ומרגיש שאתה בעצם כמו באיטליה... המקום מכבד עצמו,ותיראו איך גם אתם תכבדו אותו בחזרה:העיצוב על רמה(עם כמה גימיקים בכניסה),על השולחן מחכות לכם מפיות בד יפות,על הכלים יש את הלוגו של המקום,השירות שקיבלנו מהמלצר הצמוד היה פנטסטי,והעיקר-האוכל נהדר וייחודי בטעמו.אפילו בעיית חנייה אין שם. אז למה בכל זאת נתתי 4 כוכבים ולא 5 ? את התשובה ראו למטה בסעיף "לא אהבתי". אגב,מחירים סבירים ומתאימים:250 שח לזוג-לפני הטיפ.  לסיכום: נסו ותהנו-על בטוח ! "אריבדרצ'י" .

=הביקורת פורסמה לראשונה בבלוג שלי בעכבר קפה=   לא יוצא לנו הרבה פעמים צהריים חופשיים מעבודה, ככה פתאום באמצע שבוע. תמיד זה במסגרת חצי יום חופש כזה או אחר שאנחנו מחליטים לקחת. כמובן שאנחנו מנצלים צהריים שכאלה מלבד למנוחה, לארוחה עסקית- לרוב במקומות שלאכול בהם בערב זה מתכון בטוח לשחיטה כלכלית לכיס ולהתאבדות הארנק (אגב, מאותה סיבה אנחנו הולכים לבראנצ'ים במקומות האלה בדיוק..), מיתון כבר אמרנו? לא פעם.        אז התלבטנו והתלבטנו וכבר נסענו לכיוון המקום האהוב עלינו (רמז: מתחיל בה'...) ובסוף החלטנו לחדש, ללכת על מקום שעוד לא היינו בו, אז עשינו פרסה ונסענו לכיוון יגאל אלון, לעסקית צהריים בקפה איטליה. יש מקומות שאם אתה לא מכיר אותם או לא שמעת עליהם לפני שבאת, השם שלהם עשוי להטעות אותך. זה קורה בקופי בר למשל, למי שלא מכיר ומצפה לקבל סוג של ארומה משודרג ומקבל את אחד המקומות השווים, זה קורה גם בקפה איטליה, שיש מי שמצפה לקפה. נו בנוסח איטליה. אז למי שלא שמע קודם נאמר כבר עכשיו- קפה זה לא. חו"לי למהדרין זה כן. לגמרי.        והעסקית? אז ככה. על הנייר, מדובר בעסקית לא רעה בכלל: 59 ₪ (שבשפה עסקית זה אומר שזה רק קצת יותר מכל עסקית סטנדרטית בבית קפה תל אביבי) למנה ראשונה, עיקרית ושתייה קלה (ממש קלה- תה קר או לימונדה או סודה).  ובכן, במנות הראשונות ההיצע דל עד מבאס (ודווקא נראה שהדברים המעניינים באמת נמצאים בתפריט הרגיל). אנחנו הלכנו על קרפצ'יו מוצרלה, שהיה אמור להיות מנת הדגל של הראשונות היה סתם (וזה לא קורה לי הרבה) ומבאס. פשוט סתם.  עוד הזמנו, סלט חסה עם פרמזן, שהגיע חמוץ ברמות בלתי נסבלות וחזר למטבח ויצא שוב סלט חסה בלי חומץ עם פרמזן אבל בעיקר סתם סתם סתם. מאכזב (וכמו שהמארחת החמודה אמרה- נו מה רציתם זה סלט חסה...וואלה צודקת). ליד המנות הראשונות הזמנו גם פוקצ'ה (12 ₪), שאתם ודאי יודעים את חולשתי למאפים, אבל הלא יאמן קרה...סתם גם פה? כמובן שלא סיימנו את הפוקצ'ה- לא כי היינו שבעים, כי פשוט לא היתה משהו וחבל על הקלוריות.       בעיקריות המצב קצת יותר השתפר: א' הזמין מנה של פסטה עם צלפים, עגבניות, שרימפס ובייקון, שתנחשו מה היא היתה? יפה! ניחשתם היטב: סתם. לא משהו. חסרת טעם. כשהאכזבה מרוחה על פניו, ניגשה המארחת (היחידה שממש היה לה אכפת פה) ושמחה להחליף למנת פסטה שלא נמצאת בתפריט העסקי ונמצאת בתפריט הרגיל (וזו הפסטה האהובה על א'): פסטה קרבונרה. ובכן רבותי מדובר במנה טובה מאוד, סוף סוף. אמנם המנה לא גדולה בכלל, אבל ניכרת בה ההשקעה והחלמונים הרבים. היה טעים.   אני הזמנתי לזניה בולונז מפסטה ירוקה (בתוספת 7 ₪ לעסקית). אל השולחן הגיעה צלחת לא גדולה, הגדושה בלזניה הריחנית והמוקרמת בהרבה גבינה. שוב מנה לא גדולה, אבל טעימה ומשביעה, שא' דווקא לשם שינוי פרגן ואף אהב יותר ממני.       לקינוח קיבלנו (כפיצוי) קינוח הדגל- טירמיסו (תגידו, למה בכל מסעדה איטלקית קינוח הדגל הוא טירמיסו? מה אין עוד קינוחים באיטליה?!)- אבל האמת שהיא שבאמת מדובר במנה הכי טובה והכי גדולה שאכלנו בארוחה הזאת. פשוט טירמיסו מושלם, שאכן יכול לטעון לאחד הטירמיסואים הטובים בעיר.    לסיכום, נראה לי שקפה איטליה צריך להיבדק לא בעסקיות שלו, שממש אבל ממש לא נפלנו (שתיים וחצי מנות טובות) ודווקא מנות התפריט הרגיל נראו טובות יותר (טוב, בסדר, נבדוק גם אותן בהזדמנות!). מהאנשים שהביאו את בירנבאום במנדלבאום אנחנו מצפים ליותר ורק עורר געגועים לצ'ימיצ'נגה המרהיבה שהיתה במקום. ללכת, רק אם אין עסקית במקום אחר.

עוד כשאתה ברחוב את מבין שבקפה איטליה תקבל חוויה מיוחדת. הדלת המסתובבת, העץ החי - מרמזים בקלילות שזו מסעדה עם אופי. הכניסה לא משנה את ההשערה: חלל גדול מרוהט ומעוצב מהפרט הגדול עד הקטן ביותר באופי איטלקי אמיתי, כאילו עברתם למדינה אחרת.   לא יכולתי שלא להתרשם מסידור השולחן שהמתין לנו. שתי מפיות לבנות עם פס אדום, שתי כוסות יין, כמו שראיתי בכל כך הרבה מסעדות איטלקיות בביקור שלי. בכלל המקום כולו ממותג בלי הפסקה: כוסות הקפה והצלחות כולן עם הלוגו של קפה איטליה (לרוב כוסות הקפה עם הלוגו של הקפה), כמו שאמרתי, מישהו הקפיד פה מאוד על האוירה.   השירות, אני חייב לציין מראש, היה ללא רבב. פשוט דוגמא. מלצריות נחמדות ומאוד שירותיות, לא היה קשה להשיג את תשומת ליבן, מארחת שלא מתבישת לגשת לשאול מה קורה אם היא קולטת שאנחנו צריכים משהו. פשוט שירות מעולה.     לארוחת צהריים מאוחרת של שבת החלטנו ללכת על משהו צנוע. פוקציה (12 ש"ח) וקרפאצ'ו בקר (48 ש"ח) למנה ראשונה. הפוקצ'ה היתה קצת מאכזבת - ללא שום תוספת היא היתה קצת יבשה וחסרת טעם ובשר. על הקרפאצ'ו הדיעות היו חלוקות - השותפית אהבה, אני חשבתי שהבשר היה קצת עבה, היה חסר לימון ומלח. לא קרוב לקרפאצ'ו של ההאדסון בראסרי. עד כאן רוב הסיבות לכך שהמקום איבד כוכב אחד.   מכאן והלאה הכל היה הצלחה:   הלזניה, למרות שכפי שאתם רואים בתמונה המוגדלת, הגיעה קצת מורסקת ומחשידה למראה, היתה פשוט מצויינת. עם תוספת חריפה היא הפכה למושלמת. המחיר הוא 58 ש"ח, לא זול, והיא היתה אמורה להגיע בפסטה ירוקה וזה לא קרה, אבל היא פשוט טעימה ובלעת מרקם שמבקש להבלע :)   כיאה למסעדה איטלקית, המשכנו לטירמיסו (36 ש"ח) שגם הוא הצטיין במיוחד, היה גדול (לא הצלחנו לסיים), לא מתוק מדי ומוגש במהירות. גם הקפה המתלווה (שבגלל שמותג בכוס של קפה איטליה עצמם לא ידעתי מה הוא) היה איטלקי - ז"א, אספרסו מושלם.     בקיצור - מסעדה איטלקית עם הרבה אופי, הרבה אוכל טוב, ולא קצת כסף. מאוד התלבטנו אם היא שווה 5 או 4 כוכבים, אבל אין 4 וחצי אז ה4 נצחו בסופו של דבר. אין לזלזל בפוקאצ'ה