בנטו

קורה לי לפעמים שאני הולכת לסרט שאני לא נהנית בו. אני יוצאת במן הרגשה מאוסה כזאת, ולא בא לי לראות סרט לכמה שבועות טובים. זאת ההרגשה שליוותה אותי בצאתי מבנטו. גילוי נאות: אני מאד אוהבת סושי. לא שיוצא לי המון, אבל בכל פעם פשוט נהנתי. לא כך היה הפעם. נכנסנו לסושיה בציפיה שיהיה טעים, כי בסך הכל המקום מעוצב נחמד, הכל נראה נקי ומזמין, וגם המחיר בקומבינציות המוצעות בתפריט היווה שיקול. המקום היה די שומם והדלפקים הריקים הביטו בנו בציפיה, אולם התעלמנו מהעובדות היבשות והנחנו לרעב שלנו לדג נא להוליך אותנו פנימה. הסושי היה, לא נעים לאמר, פשוט תפל. אמנם נראה כמו סושי ואולי אפילו הריח כמותו, אולם הטעם... בקיצור, יצאתי עם מפח נפש, שאולי פיצה עליו מעט המחיר הנמוך ששילמנו.

עצרנו שם לסושי, ולמרות שאנו חובבות סושי, והיינו רעבות, לא נהננו מהאוכל.הסלמון פשוט לא היה טעים - כנראה שלא היה טרי, וכל האוכל בכללותו היה עשוי מהחומרים הזולים ביותר, לא הכי טריים, והלא ממש טעימים.