פורלין

ליום הולדתי שחל לפני כשבוע(אתם יושנים כאן באתר ! רק מאיה וליאור עלו עלי...),החלטתי לצאת למסעדה שטרם דרכתי בה,ושיש עליה חוות דעת טובות כאן(ובעוד אתר אחד),והפור נפל על "פורלין"-וטוב שכך ! ראיתי גם באתר של המסעדה,שבתפריט יש מנות ממספר תחומים(דגים,בשרים,פירות ים,ואפילו מנה איטלקית אחת)-דבר שחשוב היה לי כי היינו ארבעה,שזה אומר ארבעה טעמים והעדפות שונים... הערת ביניים:כיון שכבר כתבו כאן לפני מספר חברים(וחלקם אף בהרחבה),וכיון שיש כאן בזמן האחרון כמו "טרנד" של חוות דעת קצרות(...)-אקצר את חוות דעתי הזו ואצטרף לאוירת ה"קצר ולענין"(בקנה מידה שלי כמובן)... אז שורה תחתונה=בחירה מצויינת ! רק חבל ש...היא עומדת בפני סגירה(!) מפאת הריסת הבנין כולו בקרוב מאד . אבל אל דאגה...במקביל הם פותחים מסעדה חליפית בנוה-צדק ! ושם ישמר בסיס הרכב התפריט הקיים,ויוספו לו מנות איטלקיות נוספות.לא פלא שבחרו לתת לחדשה את השם המעורר ומפתה:"איטליה בתחנה" . הצעתי אליכם: לכו לאכול ב"פורלין" כל עוד היא חיה,נושמת,ובועטת !! אם הבנתי נכון,יש לכם רק את כל חודש מאי לשם כך. (כאן בדיוק ישבנו,אבל בלילה).        

הגענו למסעדה בסביבות השעה 2 בצהריים לאחר שרוב המסעדות באזור היו מלאות. המסעדה הייתה יחסית ריקה, ומלבד 4 שלונות, המקום היה ריק.   המלצרית, ששמה אינו זכור לי הגישה לנו תפריט עסקי של המקום אשר כלל בשר בלבד - דיי מפתיע בשל העובדה שהמסעדה מגדירה עצמה כ"מסעדת דגים". ביקשנו את התפריט הרגיל ומשם הזמנו למנה ראשונה ביסק סרטנים, ולמנה עיקרית דניס אפוי ( לא היה בס) ו"חגיגת פירות ים".   הביסק סרטנים היה סביר אבל לא יותר מזה. דיי מלוח לטעמי ( ואני חובבת מלח).- ( 50 ש"ח)   הדניס היה טפל להפליא ותפוחי האדמה שהגיעו איתו היו מבושלים מדיי 96(  ש"ח)   "חגיגת פירות ים" היה סביר, אבל לא מדהים. נראה כי פירות הים ( כמעט בטוחה) לא היו טריים. (105 ש"ח)     המחיר היה יקר ביחס לתמורה וכמו כן השירות היה בינוני. במשך השעה וחצי שבילינו שם ילדים התרוצצו בין הרגליים וצווחו- המלצרית לא עשתה דבר ועקבות זאת ברחנו במהרה.   לסיכום, בזבוז של שבת יפה במסעדה שמתיימרת להיות משהו שהיא לא.  

חוויה קולינרית חורפית של לין מול הים בפורלין נוף לים.   נסו לדמיין יום חורפי מאוד עם רוחות עזות, גשם, שמים בצבע כמעט שחור והמון ריח של חורף. נפשי הקולינרית התעוררה בזעקת "ביסק סרטנים" ומי אני שאתנגד לזה? זה כמו להגיד לאישה בהריון שנגמרו מלפפונים חמוצים בסופר! פתחתי את מדריך האוכל השוכן באונה האחורית של המוח שלי איפה שאני אוגרת את כל המסעדות שראיתי, שטעמתי, שאני רוצה לטעום, ששמעתי עליהן, שחשבתי עליהן ושסימנתי אותן לעתיד. התחלתי לגלוש במורד רחובות הירקון והפרישמן מנסה להיזכר איפה ראיתי נוף לים בשילוב עם מסעדת דגים ואז נדלקה המנורה האדומה של המחשבה המבריקה! הירידה של רחוב פרישמן אל הים.... יש שם מסעדת דגים שעברתי לידה לא פעם אבל לא נכנסתי אף פעם. בזכות האינטרנט איתרתי את שמה, "פורלין"! וידאתי שלא נגמר להם הביסק ושיש מקום פנוי עם נוף לים! הצטיידתי בחבר רעב ויצאנו לדרך.   באתי בשביל הביסק, נשארתי בשביל כל השאר!   החלק הקדמי של המסעדה הוא מרפסת סגורה עם חלונות גדולים שצופים לים הסוער. הנוף החורפי הסוער, צלילם של הרוחות ומראה האנשים העפים ברחוב עשו אותי רעבה כל כך שכמעט טרפתי את הוילון, היה ברור שזה לא יגמר בביסק.   בהתחלה קיבלנו 2 לחמי שעורה עגולים עם קרסט "ביישן" ולא מתפורר, כמו שאני אוהבת. לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים במהלך כל הארוחה. יחד איתו הגיעה קערית של חמאה מאוד איכותי (אבל קצת קרה מדי לטעמי) מכוסה בניילון עגול כפי שנהוג רק במקומות מאוד מוקפדים כדי למנוע התייבשות.   למנה הטרום ראשונה הזמנתי אוייסטרים. למה טרום ראשונה? כי כשאני רואה אוייסטרים בתפריט, מבחינתי זאת חובה שכלל לא קשורה למנה ראשונה, שנייה עיקרית או אחרונה. אם יש אוייסטרים, אני אוכלת אוייסטרים ומי שיצא לו לעקוב אחרי מה שאני אוכלת וכותבת, מכיר את אהבתי העזה למוצר הימי המדהים הזה. רצינו את המנה הגדולה של 6 אוייסטרים אבל המלצרית בישרה שנשארו רק 4, אז קיבלנו את כל הארבעה. הם הגיעו על צלחת מתחתית גדולה בצורת צדף מלאה בקרח כתוש עם אוייסטרים יפיפיים, חתיכת לימון ועלי בייבי לקישוט. תענוג לעיניים, לנשמה ולקיבה. האוייסטרים היו גדולים, טריים והשאירו טעם של רוח ים עמוק בתוך חלל הגרון גם אחרי כמה לגימות מהיין, מממ חלום מממ.   בזמן שנשנשתי לי את האוייסטרים, הים והשמים התחלפו מקודרים מאוד לקודרים וכחלחלים, מסוערים ולבנים לכועסים ואפורים וכל זה מול עיניי ודרך החלון כשאני ישבתי לי מוגנת על ידי ריחות וטעמים של מאכלים חורפיים מדהימים. תנסו פעם איך זה כשהחורף חודר אליכם דרך בלוטות הטעם, הריח וחוש הראיה בו זמנית, לא תשכחו זאת לעולם, אני מבטיחה!   למנות הראשונות הזמנו ביסק סרטנים ושרימפס בשום. קיבלתי ביסק חלומי. אחד הטובים שטעמתי אי פעם. היה לו צבע כתום רך ובועות קטנטנות של שמנת. חתיכה לא קטנה בכלל של סרטן צפה לה בפנים מחקה שאטרוף אותה. היה לביסק הסרטנים הזה טעם מאוד עדין של סרטן, לא ימי מדי, משולב בצורה מאוד מדויקת עם טעמה של השמנת. חגיגה לחיך. השרימפס של פורלין היה קריספי במידה הנכונה ולא רך מדי ובתוך כמות נכונה של רוטב שום סמיך ומטובל היטב. היה לו טעם עשיר של שום אבל לא חריף מדי, מרקם עדין ופריכות מעולה.   מה שהיה לי ליוצא דופן בפורלין היא צורת ההגשה. עם ביסק סרטנים קיבלתי צלוחית עמוקה עם צבת לפירוק הסרטן וכף, ליד שרימפס קיבלנו צלוחית קטנה בשביל הזנבות, מחווה חינני שכביכול לא משמעותי מדי אבל עושה את ההבדל בין ביסטרו תל אביב רגיל למסעדה עם ייחוד קלאסי כמו פורלין. לא יודעת מה איתכם, אני רגשנית מאוד כשזה מגיע להקפדות הקטנטנות האלה.   אחרי המנות הראשונות קיבלנו גביעי גלידה קטנטנים עם סורבה אשכולית אדומה על מנת לרענן את החך. מחווה ומיוחדת נוספת בנוף המסעדות התל אביביות. הסורבה לא רק מרענן, הוא מעורר מחדש את כל בלוטות הטעם ואת המוח להמשך החוויה הקולינרית.   למנה העיקרית הזמנתי טורנדו רוסיני או במילים אחרות פרוסות של פילה עגל וכבד אווז על הגריל, בתוספת פטריות פורטובלו ורוטב פורט. העגל היה מצוין ובמידת עשיית מאוד נכונה כך, שאפילו אוכלת "'WELL" ידועה כמוני שתמיד מחזירה פילה לצלייה נוספת, יצאה מרוצה. השילוב של מרקמי כבד אווז, הפילה ופטריות היה פשוט נפלא, חגיגה אמיתי בפה. אני אישית לא חובבת בכלל מתוק אז רוטב פורט היה קצת מתוק לטעמי אבל כבד האווז הנפלא עזר לי מאוד לעדן את המתיקות. היו על הצלחת 4 חתיכות מאוד יפות של פילה, 2 חתיכות כבד אווז וכמה פרוסת של פטריות, המנה ניצחה אותי ואני ויתרתי לה בהשלמה.   בן זוגי אכל ניוקי פירות ים. ניוקי הוא אחת המנות שאני הכי אוהבת לתאר, כי אין שתי מנות ניוקי זהות בעיר הזאת. ניוקי של פורלין היה קטן וחצוף עם טעם עדין מאוד של תפוחי אדמה (מה שאני אישית מאוד מעריכה בניוקי), זה היה ניוקי חלקלק, אוורירי ומאוד נעמ לחיך, משאיר אחריו טעם מעודן. מלבד הניוקי, הצלחת הייתה עמוסה גם בשלל פירות ים, שום קונפי, זיתים ירוקים חתוכים וגבינת פרמז'ן. מעדן סמיך של חגיגת ים עם מולים טריים וטעימים ושום ריחני, קלמרי שנמסו בפה מרוב הרכות וכמה שרימפס מאותה הסדרה של המנה הראשונה. מנה נפלאה בכל המובנים.   לקינוח אכלנו קרם ברולה שהגיע עם קרום זהבהב (קצת יותר מדי לדעתי) מלמעלה ומרקם קרמי אשיר אך יחד עם זאת גם מאוד אוורירי ונמס מבפנים. מלבד קרום הסוכר השרוף טיפל'ה יותר מדי (ואני אישית מעדיפה את זה יותר שחום אבל יש כאלה שלא) הקרם ברולה היה פשוט חלומי בטעמיו ובמרקמיו.   מלבד האוכל המדהים שהפתיע בכל הרמות האפשריות, צורת ההגשה שמכבדת את המקום ושירות נפלא, יש בפורלין עיצוב נקי ולא יומרני אבל עם אווירה חמימה ונעימה של מקום עם ניחוח צרפתי. לא עמוס שם מבחינה עיצובית, אין (ולא צריך) מראות ונברשות. מה שיש שם זה מוזיקת ג'אז נעימה שאותי אישית פשוט ממיסה, מפות בצבע באז' שתואמות את הצבע של הוילונות וכיסאות עץ. אולי דווקא בגלל זה כל הנוכחים במסעדה היו דוברי שפות אחרות ולא עברית, כי פורלין מציעה אוכל טוב, בחוץ נוף ששווה מיליונים ואינטימיות חמימה בפנים, ויחד עם זאת רמה בלתי מתפשרת של אוכל. חוויה!      http://www.forelin.com/

פורלין היא מסעדה שאני רוצה ללכת אליה כבר הרבה מאוד זמן. משהו בשם, בתפריט, במה שדימיינתי כאטיטיוד של המסעדה, ואפילו במהלך היחצני שמנהלים החבר'ה שם ומזמין בלוגים וטוויטריסטים לאכול שם ולכתוב על זה, היה נראה לי מפתה.  מחבב מקומות שיש להם פרצוף אינטרנטי. אחרי שראיתי שהם גם ברשימת המסעדות של שף נולד, כבר לא הייתה ברירה. נשלח זימון רשמי, הוזמן שולחן, אפילו לבשנו בגדים חדשים.כבר מהכניסה אפשר היה לחוש שמשהו לא טוב קורה. תשע ורבע בערב, המסעדה כמעט ריקה. המזגן עובד בעצמה לא הגיונית. מלצרית עם חיוך קורקטי מגישה לנו שני תפריטים שונים. אני מבקש להבין מה ההבדל ביניהם והיא אומרת ש"אופס, זה תפריט האירועים". על העסקית של שף תאכל היא מספרת רק אחרי שאנחנו שאנחנו שואלים. למרות שאנחנו מוכנים להזמין, היא מעדיפה לקחת הזמנה משולחן האנשים - בנסיעת - עסקים שיושב לידנו. לא הייתי מלצר אף פעם, אבל ברור שצעד כזה טפשי מצידה יגרום לנו לחכות הרבה מאוד זמן לאוכל.25 דקות עוברות עד שאנחנו מקבלים את המנות הראשונות, סרדינים כבושים בשבילה, מרק דגים ופירות ים בשבילי. היא לא מצליחה לסיים את הסרדינים הפלסטיקיים שלה (טעמתי). זה משעמם בטירוף. מרק פירות הים (דגים לא היו בו, אולי רק בציר) מציג גם הוא ביצוע די משעמם, למרות פירות הים הטריים שנחים בו. אני משתדל להסתכל על הצד החיובי של העניין ומקווה שחגיגת פירות הים שהזמנתי לעיקרית תנצל את הקלאמרי והשרימפסים הטריים למשהו יותר מוצלח.בין המנות מגישים בפורלין סורבה אשכוליות. בגלל שיצאנו לעשן, ועל אף שהודענו על כך למלצרית, הסורבה שלנו הגיע כשהוא נמס לגמרי. אין מה להוסיף על זה.פה כבר לא קשה להבחין בחוסר הנחת שלנו ובזה שאנחנו לא נהנים, והמלצרית מזמינה אותנו לכוס יין נוספת על חשבון הבית. זו הייתה יכולה להיות נקודת מפנה בארוחה, אלא שבפורלין המשיכו בטעויות שגררה הסיגריה התמימה שלנו.חגיגת פירות הים הגיעה על בתוך מחבת רותח, עם סימנים משונים מאוד על הדפנות שלו. דמיינו תבשיל שנשאר על הגז או בתנור יותר מדי והתחיל להידבק, זה זה. וכך קרה שבעיית המנה הראשונה המשיכה גם בעיקרית. פירות ים טובים, שנדבקו לתחתית המחבת והיה צריך ממש לדבר על ליבם כדי שיסכימו להתנתק משם. כשהסבתי את תשומת לב המלצרית ששאלה אם הכל בסדר לנקודה הזאת, הגיע המהום קצר.לגבי הסלמון הצלוי ברוטב פסטו של הגברת, התבקשתי לא לטעום ממנו. אני סומך עליה ועל חצי הדג שנשאר בצלחת שלא היה טעם לעשות את זה. לקינוח, אם תהיתם, לא המשכנו. אף אחד לא משלם לנו בשביל זה.בקיצור, תמורת 214 שקל (כולל היין) אפשר וכדאי היה ללכת לאכול במקום אחר.   פורסם לראשונה במתכונים שנראים טעימים - מבשלים בבית

  פורלין - ארוחה פרטית   את מסעדת פורלין אני פוקד זו הפעם הרביעית אם זכרוני לא בוגד בי. וזה אומר המון על מסעדה. בפעם הראשונה ניצלתי את ההזמנה של השף ושותפו לניהול לבוא עם חברה ולשמוע מהשף על המסעדה לקראת אירוח בקהילת האוכל. הפעם השנייה הייתה פריצת הדרך לעולם האינטרנט שהמסעדה עשתה ב EAT & TWITT   עם למעלה מ25 בלוגרים מובילים ברשת. ועוד פעם כשהזמנתי ידידה לארוחה ליומולדת שלה.   כעת הגיע הזמן לפנק את הרעיה.        המסעדה מפרסמת כל חודש דיל חדש לפעמים הוא מתאים לפעמים לא, הפעם הדיל התלבש על הטעם שלה כמו כפפה ( היא לא אוכלת פירות ים ). אז היינו בחופשה והזמנתי מקום ליום שישי לצהריים.   למסעדה הסדר חניה בירקון 109. אולם היה מלא ולא נתנו לי להיכנס!!! אבל אני כזה מה שלא הולך מקדימה הולך מאחורה!! ירדתי לכניסה מדרך הים ונכנסתי חניתי וזהו.   כעת למסעדה: מדובר בביסטרו צרפתי קלאסי. מקום שנעים לשבת בו. ממוזג, נקי ומפנק. גם במרפסת הסגורה זה כיף לשבת אז התיישבנו שם מביטים בעוברים ושבים. תל אביב  שונה מראשון לציון במיוחד בחתיכות שהולכות לים...        אוכל, קדימה אוכל:             המלצרית שלנו אלה הגישה שתייה קרה, לה סודה לי קראף לימונדה חצי ליטר. לחם הבית שהוגש עם חמאה וזיתים סוריים דפוקים מעולה, לחם כפרי קמח מלא שבהמשך ביקשנו עוד אחד...   השף בא לרגע הציג את עצמו, הכיר את רעייתי והגיש לנו מנת פתיחה מיוחדת: גפילטע פיש ממולא סלמון עם סלמון מעושן ורוקט כל זה בצנצנת מלאה עשן. מנה מסקרנת מיוחדת שלא נמצאת בתפריט.   מנה ראשונה הזמתי התוך התפריט : עגבנייה במילוי רטטוי ירקות וגבינת פטה עיזים,מוגש על מצע קרם פלפליםהעגבנייה מוגשת מקולפת וזה כבר חידוש בהגשה שאני מכיר. מה שכן נראה לי שהיו שם גם קוביות זעירות של חצילים מטוגנים שהלכו מצוין עם גבינת הפטה המשובחת.   היא הזמינה : סלט לימוז' - עלי חסה בויניגרט מנגו ושמיר, קוביות של פירות ונתחי עוף צלוי. איזו מנה פוטוגנית ונהדרת ליום קיץ מהחמים שיש. מנה גדולה ש"נאלצתי" לעזור לה. משהו מרענן ונהדר. אם היא אהבה את המנה אני כבר שמח ומקווה להמשך מוצלח.   כעת כמסורת המקום וכיאה למסעדה מגישים לנו סורבה אשכולית אדומה קמפרי. רעייתי מתעניינת בנושא ואומרת שזה רעיון טוב לנקות טעמים.   למנה עיקרית היא מבקשת: פילה סלמון בקראסט של עשבי תיבול ורוטב קרם לימון. נתח נאה מאוד בכלל לא יבש כפי שקראתי בביקורת של מאיה, להפך נמס בפה. מוגש עם העור למעלה כשהוא מצופה בקראסט ירוק של עשבי תבלין.מונח על שעועית ירוקה שטוחה ( הולנדית ) ופלחי קישוא ברוטב קרם לימון. המנות מגיעות ללא פחמימה אז  ביקשנו מהשף תפוחי אדמה אפויים והשף נענה לבקשה.   אני הזמנתי סטרוגנוף מ-3 סוגי בשרים ו-3 סוגי פטריות, קשה לזהות את הפטריות היו שם פורטבלו ושמפיניון אבל לא זיהיתי שלישית. גם בבשרים היו שלושה סוגים את העוף קל לזהות את היתר לא, היה בקר רך ועוד משהו פחות רך. המנה מוגשת עם רוטב שמנת שאם לא הייתי מתבייש ( מקום מכובד ) הייתי לוגם מהצלחת. מנה שממלאת אותך קל וחומר אם אתה צריך "לעזור" לאשתך עם המנה הגדולה של הדג.   למנה אחרונה אנחנו מזמינים לאחר התייעצות עם אלה המלצרית שכל הזמן מחליפה סכו"ם ומוזגת שתייה ומתעניינת איך המנות:   אני : מוס פיסטוק ומוס שוקולד לבן עם אגוזי פקאן , מנה נהדרת מוצפת קר שוקולד סביב ובפנים פקאן סיני יאמי יאמי. מזל שהיא לא אוהבת שוקולד לבן....   רעייתי מזמינה להפתעתי: סלט מיניסטרונה של מלונים טריים ופירות יער, שלהפתעתי המרק הזה היה מרענן ברמות הכי גבוהות שאפשר. היא כמובן לא מסוגלת לסיים , בשביל זה חיי הנישואין זה שיתוף ואני חייב לעזור לה כמובן..   סיכום ארוחת גורמה כייפית אפשר גם בלי פירות ים.   מחיר ארוחה במבצע אוגוסט 79 ₪ לאיש שתיה 26 ₪ ס"ה לפני טיפ 184 ₪     שף אמיר מרקוביץ - בן 32 נשוי תושב תל אביב. החל את עבודתו הראשונה במסעדת "Voila" בחיפה, מסעדה צרפתית שוויצרית. לאחר עוד עבודה במסעדה חיפאית נסע לצרפת בשנת 2001 שם רכש  את השכלתו הקוליניראית בבית הספר היוקרתי לבישול "FERRANDI" בפריז, אותו סיים בהצטיינות. במהלך הלימודים עשה סטאז במסעדה בדבלין שבאירלנד. לאחר הלימודים עבד אמיר במשך שנה במסעדת "LES BOOKINIEST" שזהו ביסטרו צרפתי של השף בעל כוכבי מישלין "GUY SAVOY - גי סבואה. לאחר מכן עבד במשך שנה נוספת במסעדת " הזיתים הקורסיקאית בפאריז  LALIVI" שבפריז בתור סו שף. ועם חזרתו לארץ נכנס בתור שף ושותף במסעדת פורלין אמיר הינו גם יועץ קולינארי אשר מייעץ ומלווה בארץ ובחו"ל את החברה "דורות מוצרי שום ותיבול". מידי שנה אמיר נוסע לסטאז'ים במסעדות שונות בעולם בכדי להתעדכן,להעשיר את הידע וללמוד דברים  חדשים   סגנון הבישול שלו הוא סגנון צרפתי מסורתי, סגנון של טעמים ותהליכי בישול נכונים, המחייבים דיוק וטעמים מצוינים. הוא מעדיף את הבישול הצרפתי הדרומי. נכון מסעדת פורלין מתמחה במאכלי דגים , פירות ים ובשרים מיוחדים, אבל כששואלים את השף מה הוא אוהב הוא אומר: אני מאוד אוהב חצילים, החציל הוא ירק מאוד נוח לעבודה, אפשר להכין ממנו מטעמים, אני עושה מהחציל לזניה, מוס חצילים, מרקים. ואת המנה המנצחת שלי, חציל קלוי במילוי קלמרי ברוטב יוגורט וכוסברה (שפים), אני מאוד אוהב דגים ופירות ים, אפשר להכין אותם בוואריאציות שונות והם מאוד טעימים ובריאים.            

גילוי נאות: הייתי אורחת המסעדה.   את מסעדת פורלין, ביסטרו דגים ופירות ים, אני מכירה כבר כמה חודשים, ובמשך כל הזמן הזה חשבתי לעצמי שאני חייבת לקחת את ההורים לשם. ההורים שלי אוהבי דגים ושרצים כבר שנים, ועד שהם כבר יוצאים למסעדה – בדר”כ זו תהיה מסעדת דגים. כשראיתי את תפריט אוגוסט הקיצי – ידעתי שזה בדיוק הזמן לקחת אותם.   היינו 4 אנשים, ההורים, ש’ ואני. בתפריט הקיצי יש בדיוק 4 מנות מכל סוג – 4 מנות ראשונות, 4 עיקריות ו-4 קינוחים, במחיר פיקס של 79 ש”ח לסועד (ישנן 2 עיקריות בתוספת של 10 או 20 ש”ח). כל הרביעיות האלו עשו את הבחירה קלה במיוחד – פשוט לקחנו מנה מכל סוג והפכנו את הביקור לארוחת טעימות. טעימות טעימות במיוחד :-)     מנות ראשונות:   סלט לימוז’ (עלי חסה בויניגרט מנגו ושמיר, קוביות של פירות ונתחי עוף צלוי) – סלט קיצי מרענן במיוחד. הפירות, ובייחוד המנגו, היו תוספת מפתיעה וטעימה. חשוב לדעת ששונאי השמיר לא יאהבו את הסלט, היות והרוטב מלא בשמיר קצוץ. מצד שני, אוהביו (כמו אמא שלי) יתענגו על כל ביס.       מרק גספצ’יו קר (עם קלמארי ופסטו) – אני לא מאוהבי המרק הקר, אז בעיקר נשנשתי את הקלמארי, שהיו בדיוק על המידה. ההורים מאד אהבו את המרק. אבא ניגב עם לחם (אגב הלחם שמגיע לשולחן מצוין), ואמא סיימה את המרק.   עגבניה במילוי רטטוי ירקות וגבינת פטה עיזים (מוגש על מצע קרם פלפלים) – מנה יפיפיה. העגבניה מקולפת וממולאת ונראית מקסים, כך שממש חבל להרוס. הרטטוי מעולה, ויחד עם הגבינה והעגבניה כל ביס הוא חגיגה. מנה מעניינת ביותר.     פטה כבדי עוף (וריבת עגבניות שרי) – המנה שכבשה את השולחן. היו ממש קרבי מזלגות על הפטה! ריבת עגבניות השרי פשוט מצוינת. כיף לראות איך לוקחים רכיב כמו עגבנית שרי והופכים אותו לריבה טעימה כל כך שבדיוק מחמיאה לפטה. עם הפטה מגיעים טוסטונים, אנחנו העדפנו לאכול עם הלחם המצוין.  הפטה מופיע גם בתפריט הרגיל של המסעדה.   לסיכום, המלך של המנות הראשונות היה הפטה, אך גם שאר המנות טעימות ונעימות, בעיקר בימי הקיץ החמים.     מנות עיקריות:   פילה דניס (בתוספת ירקות ירוקים ברוטב יוגורט, צנוברים וזיתים ירוקים) – המנה האהובה על אמא שלי. הגיעו 2 פילטים מצוינים של דניס, יחד עם רוטב יוגורט מיוחד מאד. הזיתים מוסיפים המון טעם. הירקות הירוקים מצוינים אף הם, למרות שמשום מה הגברים בשולחן התעלמו מהם באלגנטיות ורק אמא שלי ואני אכלנו מהם :-D. גם כאן ההגשה מקסימה, וכוללת פרפר עשוי מעגבניה.     פילה סלמון (בקראסט של עשבי תיבול ורוטב קרם לימון) – הנפילה היחידה בשולחן. מנה רגילה למדי של סלמון שהגיע די יבש (אפשר לראות בתמונה שהוא אובר-קוקד). קרם הלימון היה מצוין, ורצועות הירקות שהסלמון נח עליהם היו פשוט מעולות!   סטרוגנוף מ-3 סוגי בשרים ו-3 סוגי פטריות – עכשיו אני מצטערת שלא שאלתי איזה סוגי בשרים ופטריות. המנה הזו היתה המנה האהובה על אבא שלי שהתלהב ורוצה להכין גירסא משלו לארוחת שישי הבאה. הבשר מצוין והפטריות טריות וטעימות (לפחות אלו שהצלחתי לטעום, אבא שלי השתלט על המנה הזו ובקושי נתן לטעום). את הרוטב, כמובן, ניגבנו עם לחם.       ניוקי עם פירות ים (מוקפץ בקרם סרטני חוף וגבינת פרמז’ן) – המנה האהובה על ש’ ועלי. הניוקי נימוחים ומצוינים, השרימפס, שאומנם היו קצת אובר-קוקד, קיבלו את הטעם של קרם הסרטנים ויחד עם הפרמז’ן, הקלמארי והמולים היו פשוט חגיגה איטלקית של פירות ים ופסטה. מעולה. אני מקווה מאד שהמנה הזו תוכנה לתפריט הרגיל כי היא פשוט טובה מדי בשביל “לבזבז” רק על חודש אוגוסט. (שימו לב שהניוקי הוא בתופסת 20 ש”ח). לסיכום המנות העיקריות, נראה שלכל אחד היה את הפייבוריט שלו, חוץ מהסלמון שנשאר קצת בודד ומיובש. אני אמליץ על המנה האהובה עלי – ניוקי פירות ים.     קינוחים:   בפעמיים הקודמות שביקרתי בפורלין, הקינוחים פשוט שבו אותי. אני לא יודעת מי במטבח אחראי על הקינוחים, אבל צריך לשמור עליו טוב טוב שלא יברח למחוזות אחרים. גם הפעם, ארבעת הקינוחים היו שונים אחד מהשני, וטעימים אחד יותר מהשני. ושוב, כל אחד העדיף מנה אחרת.   סלט מיניסטרונה של מלונים טריים ופירות יער – הייתי מקטלגת את זה פחות כסלט ויותר כמרק. מלונים שוחים במרק פירות יער. מרענן צונן והקינוח המושלם לארוחה קיצית שכזו. בתוך המרק צף לו כדור גלידה וניל שמוסיף טעם וקרירות. יאמי!       קרם ברולה עם אמרטו – קרם ברולה כמו שקרם ברולה צריך להיות, בלי יותר מדי התפלסופיות ודיבורים. הקינוח האהוב על אמא שלי.   מוס פיסטוק ומוס שוקולד לבן עם אגוזי פקאן – וואו. קינוח לכל אוהבי השוקולד הלבן באשר הם. אהבתי שעל אף שמדובר בשוקולד, הקינוח לא כבד בכלל ועושה חשק לעוד ועוד ועוד...       סורבה במבחר טעמים – קיבלנו סורבה פירות יער, פסיפלורה ולימון. חייבת להודות שמול שאר הקינוחים הסורבטים קיבלו ממני הכי פחות תשומת לב. אבא שלי, שסובל מבעיות סוכר, נהנה מהם בשמנו.     בשורה התחתונה מדובר במסעדה שנותנת תמורה מצוינת למחיר לארוחה מלאה. כדאי למהר כי תפריט אוגוסט נגמר אוטוטו... כולי תקווה שהמסעדה תאמץ חלק מהמנות גם לתפריט הרגיל.