הטרקלין

הפתעה בכל מובן של המילה. ציפיתי למקום פלצני ומתנשא כמיטב המסורת התל אביבית והופתעתי לטובה. הגענו 3 חברים למסעדה, מייד קיבלנו שירות מצוין (על אף שהיה זמן המתנה ארוך), ישבנו בחוץ וקיבלנו משקאות על חשבון הבית. המארחת הרגישה והמקצועית ידעה להגיע אלינו כל חמש דקות לברר אם אנחנו צריכים משהו ולעדכן במצב הלקוחות ומשך ההמתנה. אנחנו (3 חברים), בחרנו לשבת על הבר. קיבלנו שירות מהטובים ביותר, תוך יחס אישי והסברים על המנות ועל יינות הבית. הברמן פינק ונתן לנו על חשבון הבית גם קינוח וגם יין פורט משובח. המנות שהוזמנו (סינטה חלוקי נחל, נתח קצבים ונקניקיות שרוקטורי) היו מהטובות שאכלנו בזמן האחרון. כל המנות היו מקצועיות וניכרה הבנה גבוהה וידע בעבודה על בשרים. גם המנות הראשונות שהוזמנו (לחם הבית וכבד עוף) היו מקצועיות ונדיבות. לסיכום- מדובר באחת המסעדות הטובות בעיר וכל המוניטין שיצא לה נכון ומדויק. מבחנתי המקום יהיה "מסעדת הבית" החדשה שלי. ממומלץ בחום

הטרקלין הוא ביסטרו בר יין לא גדול וייחודי השוכן מזה 3 שנים בנחלת בנימין ומציע לצד מנות הדגל המיוחדות, מבחר של 170 סוגי יינות ו-3 חדרים פרטיים לאירועים. יש בו אווירה מוקפדת ושקטה נעימה וחמימה, בלי קישוט יתר וללא פלצנות אוטנטית. משהו במקום הזה משדר מקצועיות שמדברת בגובה העיניים. מצוידת בשני חברים מבינים הלכתי לבחון מקרוב את הבר יין הוותיק הזה.   בהתחלה טעמנו מפטה כבד עוף בציפוי תאנים תמרים ואגוזים שהוגש בליווי טוסטונים פריכים וצלוחית של ריבת בצל (36 ₪). כזה פטה לא תמצאו באף מקום אחר, זוהי הבטחה ממני אליכם. חלקלק ונמס בפה בזכות טקסטורת גבינת השמנת שלו, בעל טעם בריא של כבד ועם נגיעות עדינות של מתיקות בחסות הציפוי. הכמות חברים, הייתה משולשת מזו שמקבלים במקומות אחרים וטוב שכך, כי אי אפשר להפסיק לאכול ממנו.   ברזאולה - אחת ממנות  הדגל של הטרקלין, הייתה המנה השנייה שלנו. מדובר בנתחי שייטל כבושים במלח גס ומוגשות לצד פרוסות מלון טרי (38 ₪). השייטל והמלון נפרסו על הצלחת בצורת מדליונים דקיקים שהועמסו לתוך הפה תוך כדי שהם יוצרים משחק מדליק של צבעים וטעמים. בורדו דם ומליחות מעודנת עם ירוק רענן ומתקתק.   ניסינו גם את הקרפצ'ו סינטה בתוספת פסטו, שבבי פרמזן ועלי רוקט (38 ₪). הקרפצ'ו היה חתוך ומשוטח בצורה מושלמת ו"הדישון" שהועמס עליו היה מעולה אבל יחד עם זאת, המרכיבים שתיבלו את הבשר העלימו את נוכחות טעמו הבשרי בתוך המנה.   דרך אגב, את כל המנות הראשונות העמסנו על לחם הבית המרוקאי שנאפה בתאבון על חלוקי נחל לוהטים (15 ₪), והיה לבן, עגול, גדול, חמים וגם מאוד מאוד טעים.   למנה העיקרית אני הלכתי על הסינטה לצריבה, הרי היא מנת הדגל של הטרקלין, שמוגשת עם חלוק נחל לוהט בליווי שום אפוי, צ'ימיצ'ורי, מיונז וחרדל ביתי (98 ₪). מדליוני הסינטה הורדרדים, שעברו אצלי תסססססססס סקסי על חלוק הנחל הלוהט, היו רכים עסיסיים ומלאים בטעמים בשריים בזכות רמת היישון הנכון (שאפרופו נעשה במקום). "הקטנות" (החרדל, הצ'ימיצ'ורי והשום), שליוו כל מדליון סינטה לתוך הפה, היו ללא כל ספק נפלאות באיכותן.   המנה הנוספת שהזמנו הייתה דואט נקניקיות שרקוטרי, מבית אומן הנקניקיות אלן טלמור, שהוגשו מלווות בכרוב מבושל בבירה חרדל ודבש וטוגני תפוחי אדמה (74 ₪). נקניקיית הטולוז הצרפתית שעשויה מבשר עגל וגבינת פקורינו הייתה ורדרדה, שמנמנה וניחנה בטעמי תיבול נפלאים, רכות מענגת ועסיסיות שמילאה כל ביס בטעם אדיר (וסליחה על הקונוטציות המיניות). נקניקיית הפורט מבשר בקר, שבושלה בפורט (אלא מה) ושזיפים, הייתה קהה ודקיקה יותר מהסיציליאנית ובעלת תיבול עמוק וחד יותר. פלחי תפוחי האדמה, שהתלוו לנקניקיות של הטרקלין, היו בעלי קרסט טיגון כתמתם מבחוץ ונימוחות טעימה מבפנים. הכרוב, טוב נו מה אפשר להגיד על הכרוב הזה, הוא היה לגמרי דוז פואה!   המנה השלישית שאכלנו הייתה מדליוני ראמפ סטייק 400 גרם בציר בקר ויין אדום שהוגש עם תוספת של פירה (89 ₪). בגלל בעיה קלה במידת העשייה, המדליונים הוחזרו וחזרו אלינו לשידור חוזר ורדרדים הרבה יותר ולגמרי מדיום ריריים, יוצרים שילוב מנצח בין בשר רך ועסיסי וציר מצומצם ודומיננטי. לפירה שליד, היה מרקם של גן עדן וטעם של הפסגה שבו, חלק כמו חמאה, צהוב כמו אפרוח וטעים נורא!   בהקשר לקינוחים, הרשנו ל"הטרקלין" להפתיע אז קיבלנו מלבי שמנת עם סילאן וטוויל קריספי (32 ₪) שנשתה בלגימה אחת היישר מכוס ההגשה. הידד לראיון המלבי הנוזלי! אחריו הגיע פלצ'ינטה (בלינצ'ס צ'כי) במילוי קרם בננות (32 ₪) העשויים מבצק דקיק אוורירי ומומתק בעדינות שהיה למסגרת מחמיאה לקרם בננות העשיר שמילא אותו. סברינה ביתית בקרם וניל (38 ₪) הייתה הסיום הממזרי ביותר לארוחת הדשנה הזאת. אלה היו שני מאפים עגלגלים ספוגים ומתוקים מעוטרים בקרם סמיך וקציפתי.   היה לנו טעים מעניין ומעשיר מאוד ב"הטרקלין". שאפו למלצרים שיודעים להרחיב על כל לגימה ועל כל טעימה כך שהבילוי מפסיק להיות סתם ארוחה והופך לממש חוויה ושאפו לבעל המקום שמקפיד על הפשטות והמקצועיות המדהימה שבפרטים הקטנים. המחירים יחסית לתמורה שמציעים ב"הטרקלין", מאוד צנועים והכול בו משדר הבנה עמוקה, צניעות שכונתית ואהבה אדירה למה שהוא מייצג ומציע.

זה זמן מה שאני מחפש הזדמנות טובה ללכת לטרקלין, בכל פעם שניסינו להשיג מקום היה מלא. הפעם בצורה הכי ספונטנית הרמנו טלפון ב 19:00 בערב והיה שולחן ל- 4 אנשים ב 21:00.   הגענו למקום והיה עמוס, במקום הייתה אווירה יוצאת דופן ושמחה וזה ניכר מהרגע הראשון שנכנסים רואים אנשים עם חיוכים על הפנים וכל מי שמקבל את פנייך מצוות העובדים שמח לראותך כאילו חיכה לך לפחות שבועיים . קיבלה את פנינו הדס שסיפרה לנו על ארוחת הטעימות ועל היינות של המקום, החלטנו ללכת על ארוחת הטעימות(89 ש"ח לסועד) ולאור התלבטויות על היין קיבלנו 4 יינות לבחור מהם, כל אחד בשולחן בחר ללכת על יין שונה לגמרי ועל כן הלכנו על כוסות ולא בקבוק.   האוכל היה פשוט מ-ע-ו-ל-ה !!! 4 מנות ראשונות הגיעו לכל זוג, הקרפצ'יו היה מעדן שקשה לתאר, עסיסי וטעים טעים. הכרובית באיולי פסטו הייתה מפתיעה עם כי הוגשה מעט קרה. הבראזולה הביתית הייתה מצויינת אבל מה שגנב את ההצגה היה הפטה כבד עוף, אחד הדברים הכי טובים בארוחה הזו, טעם מושלם שמבחינתי נמצא ברמה של הפטה של "הרברט סמואל". מנת הביניים הייתה קבבונים על בוסקטות, שנטרפו תוך 5 שניות. ואז הגיעה המנה העיקרית המבורגר מסינטה ואנטריקוט, לבנות בשולחן כבר לא היה מקום כך שאנו הבנים חגגנו על ההמבורגר ברוטב יין אדום שהיה משובח. מידת העשייה הגיעה medium-rare כך שההמבורגר ממש התפורר בפה ויכולת להרגיש את עסיסיות הבשר.   לסיכום: מאד הופתעתי מכך שמה שנכתב פה זו  אכן המציאות במקום, רוצה להודות לכל הכותבים פה בזכותכם הגעתי למקום( נשמע קצת כמו נאום בר מצווה). מקום מצויין לאכול ולשתות בו, אווירה מאד חיובית ומוסיקה טובה. יש במקום בעיית אקוסטיקה קלה כשהמקום מלא( אבל כשהאוכל מגיע אני לא שמעתי כלום).  

    הטרקלין ערב בשרים עם לביאות ואריות   בפעם הקודמת שהייתי  בטרקלין היה ערב נקניקיות וכיו"ב ערב שלווה בבירות. הפעם ביקשתי מיוסי בן אודיס רשות להזמין עימי כמה בלוגרים לטעימת ארוחת הבשרים. זו הייתה טעות בסיסית שלי, לא חשבתי שיש טורפים יותר זריזים ממני. אבל חברתם של הטורפים האלו נעמה לי. וזה מה שחשוב.   הטרקלין ביסטרו בשר ויין כשמו כן הוא אבל יותר מזה, מדובר בבר תל אביבי שעורך אירועי קיץ, וארוחות לפי תפריט מיוחד.  אומרים שארוחת הטעימות שם 89 ₪ לאדם שווה במיוחד. ( שש מנות זוגיות) לא רק שיש לו פרס על היותו הבר הנבחר אלא יש לו סמל הערכה למקום שיש  אוכל ויין. ואכן יש שם כ 170 סוגי יין ומשקאות שונים. יש מקומות ישיבה כולל הבר ל 56 סועדים ובליינים וכעת במסגרת אירועי הבירה נפתחה המרפסת שם מתקיימים אירועים משגעים כל סוף שבוע.   זהו, שהגענו חמישה בלוגרים לטעימה וחוות דעת על הבשרים, המסעדה הפעם הייתה בתפוסה בינונית אבל לידנו חגגו יום הולדת מעל עשרה סועדים ארוחה דומה לשלנו.   את הערב פתחנו בלגימת יין רוזה מענבי קברנה פרנק של יקב אסף. אני אוהב יינות רוזה שנלגמים בקלות, מאידך מאז לגמתי את הרוזה של יקב עגור לא מצאתי מתחרה. יין מכניס שמחה ואוכל עוד יותר: מנות הפתיחה:   פטה כבדי עוף מצופה בריבת תמרים ותאנים ואגוזים מלווה בצלוחית עם ריבת בצל בה יש גם ג'ינג'ר וצ'ילי ( 36 ₪ ) טעם מעולה, זה מוגש עם טוסטונים שהם מכינים מלחם הבית שנאפה על אבני הבזלת וגם הם ראויים לציון לשבח.   קבבוני טלה מונחים על טוסטונים עם סלסת עגבניות 38 ₪ , כאן היה הסימן הראשון להתחלת הקרב..  כי לחלק שלושה  קבבים לחמישה קרניבורים לא הולך ברגל, כי טעמם והעסיסיות היו מעולים. זה נשמע מחיצי אבל זה מה שיש.   קרפצ'יו סינטה עם רוטב בלסמי ופסטו ( 38 ₪ ) נמסים בפה טרם הספקתי להרגיש את טעמם נעלמו כאינם. זו מנה שבעצם גם אם הייתי מזמין צלחת אישית היא הייתה נמסה בפה מהר ואני לא בטוח ברמה המקצועית אם היא מתאימה למנה ראשונה במחיר שלה.   הברזאולה שהוגש עם פרוסות דקיקות של מלון ( 38 ₪ )  היוו לי פיצוי על סינטה כבושה שאכלתי במקום אחר, כאן הכבישה במלח גס והכנתם משייטל היו לטעמי.   מי שנשאר רעב היה יכול לטעום חציל בטחינה (18 ₪ ) שכנראה בדרך כל מוגש עם יוגורט? החציל קלוי על אש גלויה כמו שאני אוהב ואני יותר אוהב שיש ליידי שונאי חצילים ויש לחם הבית טרי מעולה.   כעת הגיע הזמן ליין השני: קברנה סובניון של יקב בן זמרה בהחלט יין טוב להתכונן לקרב על הבשר.   טיבון טלה ( 60 ₪ ) עם טעם עדין אבל מורגש של טלה , הבשר היה רך אבל זכיתי רק לטעימה קטנה. פירה תפוחי אדמה שלוו את המנה לא היו הצלחה ממשית.   שיפודי אנטריקוט ( 52 ₪ ) הבשר היה רך אבל חסר מלח גס בהגשה מה שגרם לביס שלי להרגיש בו תפל צריך בהכנה לפלפל יותר ולגרוס מלח משובח, פלחי תפוחי האדמה בנוסח קייג'ן שהוגשו ליד היו מעולים  קריספי מבחוץ ורכים מבפנים ואותי פיצו על המנה עצמה.   ואז הגיע נתח 700 גרם של פורטר האוס מהנתח המפורסם של מסעדת פיטר לוגר בניו יורק -סינטה ופילה המחוברים ע"י עצם מרכזית להערכתי כ ( 170 ₪ ) ( 900 גרם עולה 195 ₪) בזה הרגע מיד לאחר הצילומים החל קרב סכינים בחיתוך החלקים הטובים יותר ( הפילה ) שהיה אחד הטובים שאכלתי. הצד השני של הסינטה היה בעובי אדיר, מדמם כראוי למדיום רייר ועוד יותר, מה שחיזק בדמיון שלי שאני יושב עם שתי לביאות ועוד שלושה אריות יחד עימי. ואני אומר לכם שמה שנשאר מאחור זה עצם מגורדת מכל שארית הכי קטנה. תבינו לבד. מאידך מנה קצת יקרה, אולי לזוג כמנה עיקרית לבד זה סביר ( מי יכול לאכול כאן רק מנה אחת?)   מיד יוסי בן אודיס בכבודו ובעצמו הגיע עם סטייק אנטריקוט 400 גרם ( 125 ₪ ) והעלה אותו בלהבות ולידו פירה כמהין שכבר נתן פיצוי על הפירה הקודם. הנתח הזה מצוין בתפריט כעשוי מפרה שמנה, אבל הוא לא היה משוייש במובן של סטייק רך היה מאבק לחתוך אותו בצלחת הראשית וגם ללעוס. אני אוהב סטייקים מחמאה.   מאחר ומאיה העלתה את סוגיית ההמבורגר שהיה רשום על הלוח אולי עשיתי טעות כשביקשתי מיוסי שיביאו לנו מנה לטעימה כי טמיר הוא המומחה להמבורגרים וחשוב שיחווה דעה, אלה שלא די שהמבורגר אחד זה דגימה קטנה לקרניבורים כנראה כך הפסדנו את נתחי הסינטה לצריבה...   זהו הגיע הזמן לבקבוק היין השלישי קטרון - קברנה שיראז מרלו, יין מצוין ואם יין מביא שמחה אזי  הפלצ'ינטה הידועים עם קרם וניל בננות ( 32 ₪ ) שהוא קינוח הדגל של המקום. מלאבי קרם שמנת שלא ברור לי מי הוא כי זה לא מלאבי של בולגרים. סופלה השוקולד סטנדרטי ( 32 ₪) אבל מה מבינים אנשים שבעים בקינוחים כשהראש מלא יין והתמונות עוברות לכם בראש. חברים שלי קינחו בוויסקי על הבר, אבל אני החלטתי שהפעם אני מגיע הביתה לראשון ולא לבאר יעקב!   בקיצור, לפעמים זה לא ממש זול, אבל הכמויות הם לזוג וזה מסתדר טוב מאוד עם המחיר. לנו כטועמים אורחים של הטרקלין בסך הכל היה טעים ( אני מקווה) טוב לי זה היה טעים בהתאם להסתייגויות שציינתי. ושוב אני אגיע פעם לבד אם מור לא תזמין אות לארוחת הטעימות ב 89 ₪ ובכלל אני ממתין לחורף להכין הפתעה לבשלנים שביניכם. גם נפוליאון חיכה לחורף וניצח.   גילוי נאות: הייתי אורח המקום אבל חוות הדעת היא שלי.        

אחרי סרט מתח טוב("חטיפת רכבת תחתית"),התבקשה מסעדה טובה כדי לשמור על רמת הערב בשישי, והיתה לי הרגשה ש"הטרקלין" תספק את הסחורה-ולא טעיתי ! טוב,נו,הרי לא סתם בחרתי בה...תודה ליאור ו-elb על המלצתכם :-) אז נכון שזו לא מסעדה ממש לפי ההגדרה,אלא בעצם ביסטרו/בר שמתמחה בבשרים ויין-ובעצם זה בדיוק מה שחיפשתי ! מה זה משנה ההגדרה אם הגוף והנפש מקבלים תמורה נהדרת להשקעה ?!... בקיצור,היה טוב-וטוב שהיה,ולבטח נשוב לשם בעתיד הקרוב.

המקום הזה הוא תגלית.   יצאנו מבואסים מטאפס בר שנקרא פינצ'וס. והלכנו במורד רחוב נחלת בנימין. משהו באווירה תפס אותנו, למרות שלא הכרנו או שמענו על המקום החלטנו להתיישב ולנסות להציל את הערב.   "שלום קוראים לי ישראל ואני המלצר שלכם - איזה כיף שבאתם!". OK. הערב רחוק מלהיות אבוד... "אני יכול לעניין אתכם ביין? אני יכול להציע לכם יין מיקב ששני בחורים צעירים מרמת הגולן פתחו או לחילופין יין אוסטרלי מיקב מקסים שנמצא בחבל ויקטוריה?...". מה קורה פה? מי זה המלצר המדהים הזה? מאיפה הוא יודע כל כך הרבה על יין? אז זהו. שזה המקום, והמלצר הזה הוא אחד מיני כמה מלצרים מדהימים, שאפו למי שבוחר אותם! מסתבר שהמקום הוא בר/מסעדת יין ובשר. יש שם 160 סוגים של יין אדום, הבעלים הוא סומלייה ואין ספק שהוא מבין ביין (וגם באנשים). עוד לא הספקנו להחליט אם בא לנו יין, והמלצר הביא שלושה בקבוקי יין לטעימה, לא נותר לנו אלא להיסחף איתו ולהזמין שני סוגי יין שונים (מרלו מיקב ישראלי שנקרא 'אדיר', וקברנה סוביניון מיקב צרפתי). מי שקרא את חוות הדעת על פינצ'וס יודע שיצאנו משם רעבים. ישראל המליץ על סינטה לצריבה - מנה של רצועות סינטה לא עשויות, מוגשות עם חלוק נחל רותח עליו אתה צולה את הבשר לפי מידת העשיה שבא לך. למנה ראשונה, הזמנו את לחם הבית שעשוי גם הוא בטאבון על חלוקי נחל ומנת סלומון נורווגי. הכל הגיע במהירות והיה טעים מאוד. 10 שניות לפני שחשבנו לעצמנו "האבן מתקררת וממש קשה כבר לעשות עליה את הבשר", הגיע ישראל עם חלוק (תרגעו)...נחל רותח. וואו! איזה שירות. לסיום הזמינו אותנו לצ'ייסרים על חשבון הבית (בניגוד למקומות אחרים לא כפיצוי). והוכיחו לנו סופית  -כשהמקום טוב, והמלצרים יודעים לתת שירות, לא חשוב באיזה מצב רוח אתה מגיע - המקום נמדד לפי המצב רוח שאיתו אתה עוזב! הטרקלין מבטיח לך לצאת ממנו שמח וטוב לב. וזה כל הסיפור שנקרא שירות (...ואוכל טוב). מומלץ בחום!

כמו שelb כתב - הטרקלין הוא חוויה מהרגע שאתה נכנס עד הרגע שאתה יוצא. הגענו בעקבות ההמלצות כאן ברמקול וכמובן בגלל רעב ורצון לבשר טוב.. ואנחנו בטוחים שנחזור :) המקום מעוצב כמו בר יין, והמלצרית גם מציגה אותו ככזה, הבשר הוא רק הבונוס. כל דבר שהם עושים זה עד הסוף - היין (כמובן), הבשר המיושן, המלצת היום, קומבינציות קצת שונות מהרגיל וצורת הגשה מיוחדת. המלצרים מקצועיים מאוד, מבינים בכל דבר ששאלו עליו (יין, בשר, וכו) ויוסי, בעל המקום, נחשב אושיית יין רצינית. מתחילים בהצגת המקום, הצגת היינות והצעה לטעימה - המבחר גדול וקיים ישראלי וזר - התחלנו בשיראז אוסטרלי ועברנו לקברנה של יקב אדיר, שאותו בסופו של דבר בחרנו. זוג נקנקיות למנה ראשונה, לפי התיאור של המלצרית, היה חובה. מתוך שלוש אופציות של נקנקיות לקחנו את הטרקלין (חובה, אם זו נקנקיית הדגל), ומקסיקנית (חובה, אם זו מקסיקנית). גם האופציה השלישית, עם גבינה, נשמעה מצויין אבל היינו חייבים לבחור שתיים, ושלוש כמנה ראשונה היה כבר מוגזם. הנקנקיות והתוספות אכן היו מצויינות, שונות מאוד זו מזו ועדיין מעניינות ומומלצות. לעיקרית לקחנו את האנטריקוט המומלץ, שמגיע כולו בלהבה (אם זה בטוח זה כבר סיפור אחר, ובאיזה שלב היתתי בטוח שהמלצרית שורפת לאיזו אורחת אחרת את השיער..) ואז מוגש כמו שהוא, טעים, עסיסי ורך, על השולחן. לא צריך להוסיף דבר, הוא פשוט נבלע לו בעצמו. העיקרית השניה היתה נתח קצבים, גם הוא בשר עסיסי מאוד שמוגש רייר לגמרי - יחד עם אבן גדולה ורותחת שמוחלפת כל כמה דקות (כשהיא מתקררת) - אתם פשוט מניחים את רצועת הסטייק על האבן וצולים אותה באותו הרגע, במידה שאתם רוצים, והתוצאה פשוט חלומית. כמה שהנקנקיות היו טעימות, הצטערתי שלא יכולתי לסיים את הנתח. עצוב. רוצים יין טוב? בואו. רוצים בשר טוב? בואו? יחס של מלצרים? קדימה. דברים מעניינים - זה מקום טוב. העיצוב קצת לוקה בחסר למסעדה יוקרתית, אבל זה לא מה שמשנה..

אני לא מאמינה. ישבתי וכתבתי עכשיו את חוות הדעת הארוכה ביותר שכתבתי ברמקול מעולם. כמעט 2000 מילה. הדפדפן קרס רגע לפני שלחצתי "שלח". בא לי למות. בטרקלין היה נחמד מאוד מאוד אבל לא מפיל. שיט. שיט.

מומלץ בחום !!! בר מסעדה בנחלת בנימין 41, אווירה נעימה וחמימה, טעים מאוד, מומחים ביין ובבשר, והשירות מעולה גם הוא.