זוריק

החיים הבוהמיים של תל אביב הם חוויה יום יומיומית שיש להבינה דרך נשימות קצובות ורחבות אחרת אתם מסתכנים בחנק בלתי צפוי וקטלני. בתור נקודת התחלה טובה להתחברות ראשונית, יכולים להיות בתי קפה רבים הפזורים בעיר. כל בית קפה וייחודו הוא, מלא בברנז'ה של התל אביביים הבטלנים, אנשים שמשדרים הצלחה, נינוחות וסטייל בלתי מעורער של החיים הטובים שמתבטאים ברישול והקפדה "מותגית".   בנקודה הכי תוססת של הצפון הישן המציאות התל אביבית מקבלת תפנית מעניינת, רחבה, מסקרנת ודוחה הרבה יותר ומובנת הרבה פחות. במרכז מעוזו של הצפון הישן, שבכניסתו ניצב כיכר מילאנו (מה הקשר בין פיסת הדשא הזאת להגדרה של כיכר ולמה דווקא מילאנו – חידה עבורי), כמו שער כניסה לעולמו של הארנב באגדה "אליסה בארץ הפלאות". גולת הכותרת הם כמובן בתי הקפה האינסופיים שמארחים אורחים בורגניים שעברו את התלאות של תל אביב בהצלחה ושרדו את כל מבחני הקבלה שלה וכעת נהנים להם מהשקט של הלב הצפוני במרכז תל אביב.   נחזור לשער הכניסה אל העולם המרתק הזה. בכיכר מילאנו, שנמצאת בתוך הפרונט החזיתי שלו, ממוקמים 2 בתי קפה צמודים זה לזה, אחד מפוצץ ביותר בכל שעות היממה, השני מפוצץ קצת פחות ולפעמים אפילו ריק. שני אחים תאומים החולקים את אותו הרחם, ניזונים מאותה האם, לאחד קוראים "זוריק" לשני "קופי האוס".   ב"זוריק" ביקרתי פעמיים במהלך חיי המלאים קצב התל אביבי (ושיסלחו אותי בקופי האוס אבל אם אני רואה שני מקומות צמודים זה לזה ואחד מלא אני אכנס לתוכו רק מתוך סקרנות, שלא מתעוררת לנוכח מקום ריק), פעם אחת בשעות הלילה קצת אחרי חצות במוצאי שבת, ופעם אחרת בשעות אחר הצהריים המוקדמות ביום שני. בשני המקרים מצאתי את המקום עמוס עד כמעט אפס מקום בנשים בלונדיניות "חכמות" בעלות נוט בוק אדום, אנשי עסקים צעירים עם חולצות מכופתרות עם שרוולים מקופלים, ברמודות אופנתיות וקפקפי עור יקרים על הרגליים, אמהות עם עגלות סטייל רכבי המר או קשירות "רוחניות" סביב החזה, ואבות עם קפקפי ים ושעוני יוקרה.   המלצריות האנטיפטיות תואמת את הסטייל של האווירה הצפונית. התפריט בסיסי, האוכל גם, אבל יש גוורצמינר (לא בהרבה בתי קפה מגישים לכם את היין המוערך הזה), יש גם קאווה – כמובן זה הרי אופנתי ומיצים טבעיים (פריגת לא נכנס לאימפריית הצפון של תל אביב וטוב שכך).   טעמתי פעם את הסנדוויץ' עם רוסטביף, ע'לק ביתי ע'לק יוקרתי שהוגש על צלחת שיכלה להכיל לפחות 2 עופות שלמים וסלט "ירוק" המורכב מחסות בלבד ורוטב ויניגרט – ממוצע מינוס, אבל אני בכלל לא חובבת גדולה של סנדוויצ’ים בבתי הקפה. בפעם השנייה נשנשתי כבד קצוץ אגדי שמוגש בצלוחית קטנה עם משולשים של לחם קלוי (רק בצד אחד! הידד!), עוד צלוחית קטנה של ריבת בצל, צלוחית שלישית עם זיתים סוריים שבורים וצלוחית רביעית עם מלפפון חמוץ חתוך באלכסון בשביל לשדר שהוא תוצרת בית. מי שסעד איתי, אכל קציצות עם כתניה כלשהי, נדמה לי קוסקוס או פתיתים עגולות בכל מקרה זה היה נראה טעים וביתי ועלה רק קצת יותר מנשנוש הכבד שלי.   יש במקום המון רעש, המון אנשים, צפוף וגועש ובלתי אפשרי לזוז, תא שירותים בודד והמון פוזה של "רק יצאתי לי עם נעלי בית לאוורר את המחשב ואת המוח".   אז מה מחבר בין העולם הצפוני, הפלצני והצבוע לבין האוכל הביתי הטעים, שירות סנובי ובלונדיניות עם לפטופים אדומים? שאלה טובה, המכלול של הרקעים הסביבתיים והחברתיים שמנסים להשתלב שם לטעמים חדשים בהחלט יוצרים תמונה אחרת ואוויר לנשימה בטעם שונה. הוא מצד אחד בועט בך ומצד שני מזמין אותך בתנועות אצבע מפתה. האוויר הזה אומר לך "כנס אבל תהיה בפוזה". תתבונן על פיסת הדשא שנקראת כיכר מילאנו ותרגיש צפוני. אני ממליצה בחום לכל מי שאוהב להתבונן מהצד ולעשות עם עצמו ניסויים חברתיים, תיגשו פעם לקנות איזו תרופה ביהודה הלוי ובאותה הזדמנות תסעדו באיזה בית קפה, משעמם לא יהיה לכם.

היו זמנים שלפחות פעמיים בשבוע ביליתי עם חברותיי בבית קפה, לרוב נשנשנו לנו ביחד כריך, ארוחת בוקר,  סלט וכו'. אך כמובן שלא לשם האוכל התכנסנו...  כיום לאחר שכולנו הזדקנו קצת, הבילוי בבתי הקפה הפך נדיר יותר, אבל אם כבר הולכים, אז הולכים לזוריק, ולמה דווקא זוריק? אז ככה, קודם כל גילינו את כריך הבריאות הטעעעעיייייםםםםם והמיוחד שפשוט קשה לנו להזמין משהו אחר, גם ארוחת הבוקר  מעולה, עם גבינת השמנת הטעימה ביותר שיש, ובן זוגי ליקק את אצבעותיו מהשקשוקה. חוץ מזה שגורמים לך להרגיש בבית, תמיד מקבלים אותך עם חיוך, גם אם זאת הפעם הראשונה שלך שם, לא מתחשבנים איתך על תוספת גבינה או רוטב, ולא גורמים לך להרגיש ברגע שסיימת לאכול שאתה צריך להתחפף.  

אז מה הסוד של זוריק? איך זה שכל הזמן עמוס שם? האם יתכן שזה בית הקפה השכונתי של כל כך הרבה אנשים? מאחר ואני גר בסמוך, הזדמן לי לקפוץ לשם לא מעט פעמים. בכל הפעמים ניסיתי לתהות על קנקן ההצלחה של המקום. אם תשאלו אותי, זה הרבה בזכות מיקומו האסטרטגי וסוג האוכלוסיה.   האוכל סביר, לא יותר מזה. העיצוב סביר, לא יותר מזה. השירות נחמד, לא יותר מזה. המחירים ממוצעים וסבירים ל"תחום". אז מה יש שם? האם יתכן שמדובר במקרה הקלאסי של השלם שגדול מסכום חלקיו?!... כנראה שכן. כנראה שהכל יחד יוצר את המבנה המולקולארי הנכון והמאוזן עבור הלקוח. מדובר על מוסד. על מותג. ואלו הן עובדות.   המקום הוא הצלחה ומלא ברוב שעות היום, כל יום. ניתן לאכול שם סנדביצ'ים, סלטים אשכנזיים, טוסטים, קישים, פסטות ומוצרי חלב למניהם. בשר על גווניו (נדמה לי ש) אין שם. בקיצור, שום דבר מיוחד. כן אהבתי את התפריטים שלהם שפה ושם ניתן למצוא בהם שטויות שנונות שהושחלו מבלי למשוך יותר מדי תשומת לב. זה מתבטא גם בשילוטים. מגניב.   האנשים שם מאוד עושים את המקום, מדובר על אוכלוסיה שעל פניו איכותית, שלמרות הצהרתי בפתח דברי, מן הסתם לא נמנית רק על תושבי האיזור. האווירה נעימה וכיפית סה"כ.   אה.. עוד דבר. יש שם יותר בנות מבנים. תמיד. בדוק. רווקים.. סיבוווו!

כל פעם כשאני עוברת ביהודה המכבי אני רואה את בית הקפה הזה מלא עד אפס מקום ..ואנשים עוד מחכים בחוץ..וזה בכל שעות היום גם בערב..כשבתי קפה ליד ל מלאים ולעתים אף ריקים ..אמרתי חייבים לבדוק את סוד הקסם ..האם באמת כל כך שוה?אז כן..יש אוירה ביתית ונעימה , נרות על כל שולחן ..מלצרים אדיבים וחייכנים שממש שמחים לעזור למרות שבית הקפה מלא:-)רק מהאושר שלהם אפשר רק להתפעל :-)שירות מהירתפריט שכתוב נחמד עםמרק היום  -נו נו תשאל את המלצר...ועוד דברים נחמדיםוהאוכל טעיםלקחנו  פשטידת בטטה מלאה גבינה עם סלט טעים ליד ורוטב יוגורט(36) ,עוגת גזר עם רוטב יוגורט ודבש תמרים (22) ותה ענק עם מליסה (11)יצויין שהכלים מעוצבים ..כוס תה ענקית עם מסנן תמציות מעוצב ותחתית קרמיקה יפה ..אוכל טוב  מנות יפות וטעימותבסוף החשבון כתוב לא להפעיל שיקול דעת...(במקום לא כולל שירות :-) 

אני כעקרון לא אוהבת את התופעה התל אביבית של ישיבה בבתי קפה אבל מוכרחה להודות שיש משהו נחמד בבית קפה שכונתי שמשרת אותך לכל מטרה  אני נהנית מהבית קפה גם לדייטים ראשונים/ פגישה עם חברה או חבר טוב/ משפחה או סתם לבד עם הלפ טופ.. קרוב לבית וקרוב ללב... ארוחות הבוקר והכריכים מומלצים והשירות מעולה! יש משהו בבית קפה שפשוט מקנה לך אוירה חמה, אוירה של בית... השבוע ישבתי לי עם חבר טוב על קפוצינו וסיידר חם ובחוץ ירד גשם ובפנים ישבנו לנו על ספות/ כורסאות צדדיות עם המחשב. הרגשה חורפית וכיפית כשבפנים חם וביתי כרגיל על דברים טובים אני תמיד אוהבת להמליץ... מומלץ בחום!