התנועה הקונסרבטיבית

חיפשנו רב קונסרבטיבי וליברלי והגענו לתנועה המסורתית (החתן קונסרבטיבי). יצרנו קשר עם הרב מייקי גולדשטיין והכרנו אדם מקסים, חכם ונעים. המסע כלל 3 פגישות - פגישת היכרות, שיעור ופגישת הכנה לקראת החופה. השיעור היה מעניין ובמסגרתו למדנו על הטקס והתפילות וכך הטקס קיבל משמעות נוספת. הטקס היה מרגש! ממולץ לכל מי שרוצה טקס שוויוני וליברלי ולכל מי שמתנגד למוסד הרבנות הראשית.

אחרי ששמענו לא מעט דברים רעים על הרבנות החלטנו שהמחאה הקטנה שלנו תיהיה חתונה שאינה דרכם. החלטנו לתמוך בתנועה הקונסרבטיבית כי היא קרובה לליבי מאז שהייתי במחנה קיץ בארה"ב. כמה רבנים רפורמים נשמעו לי יותר מידיי מעופפים אשר אינם מחוברים לטקס היהודי המקורי. רצינו טקס יהודי, הלכתי, שוויוני ובעיקר שלנו. תהליך ההכנה לחופה מול אלישע כלל 3 מפגשים בהם זכינו להכיר אותו והוא אותנו, הכרנו את הטקס על כך חלקיו ויחד קיבלנו החלטות חשובות לגביו. בחתונה קונסרבטיבית יש במעמד הכתובה 2 עדים ו-2 עדות, משתתפים גם חתן וכלה וכל ההורים (גם אמהות). אלישע היה רגיש ונחמד מהרגע הראשון בפגישות ההיכרות ועד הרגע האחרון של שבירת הכוס. החופה היתה כל כך מיוחדת ולא שגרתית, הקהל התרגש וגם אנחנו. אני ממליצה על התנועה הקונסרבטיבית לכל מי שמחפש טקס יהודי ושיוויוני, בו הכתובה כתובה בעברית ואף אחד לא קונה את הכלה. אלישע מקסים וגם עליו, כרב מחתן אני ממליצה בחום.

אולי ההחלטה הטובה ביותר בחתונה היתה לבחור בטקס קונסרבטיבי, ובאלישע וולפין כרב שלנו.הגענו לתנועה הקונסרבטיבית אחרי שהבנו שהטקס האורתודוקסי אינו שוויוני ואישי מספיק בשבילנו. רצינו טקס יהודי והלכתי, אבל שוויוני ו\"שלנו\", והתנועה הקונסרבטיבית (בה גדלה הכלה), היתה הפתרון המתבקש.מהתנועה הפנו אותנו לרב שלנו - אלישע וולפין. אלישע היה קשוב אלינו, מתעניין, סבלני, ולהוט ללמד - וללמוד מאיתנו באותה מידה. ישבנו איתו במספר פגישות, חלקן ללימוד משותף ועיצוב טקס החופה שלנו, וחלקן לימוד משותף כללי ומעשיר. בכל פגישה אלישע רצה לשמוע עלינו - על החוויות שלנו, הזוגיות שלנו, היחס שלנו לטקס ולאירוע, המשפחות שלנו, והיומיום שלנו. הרגשנו שבאמת חשוב לו להכיר אותנו, וידענו שהטקס שהוא יערוך ישקף זאת בהתאם.אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה - הטקס היה מרגש מאוד, והיווה את נקודת השיא מבחינתנו, ומבחינת האורחים, בחתונה. אני הענקתי טבעת לחתן, וקידשתי אותו, ולא כ\"מתנה\" בסוף הטקס. היה לנו טקס חתימה על כתובה עברית ושוויונית, בנוכחות עדים ועדות שהם החברים הטובים שלנו, ולא דודים מרוחקים. החופה עצמה היתה יהודית והלכתית לכל דבר, אבל גם מרגשת, אישית ומשפחתית מאוד. אלישע ניהל את החופה ביד רמה, ברגישות ובהמון כריזמה.האורחים כולם מעידים שזו היתה החופה המרגשת ביותר שהם היו בה, למרות אורכה (בשל תוספות שונות שאנחנו רצינו דווקא) וכמעט אף אורח לא דיבר! לא יכולנו לחשוב על חופה מרגשת ומושלמת יותר (והאמת שזה החלק היחיד בחתונה שאני אומרת עליו שהיה מושלם).