ארקפה רמת החייל

יום שישי בצהריים, המיקום שלי - רמת החייל סניף של ארקפה ברח' הברזל ברמת החייל. זה מה שהחברים שלי רצו, זוג צעיר עם תינוק טרי וכלב, היה חשוב שלכולם יהיה נוח, שלכלב יהיה איפה להסתובב, לילד יהיה חלל פתוח בשביל לצרוח בלי להפריע ולשני ההורים שיהיה צל. לכן בחרנו את המקום הזה מהעולם הקרוב לענת (האימא) ולליבה המתגעגע לעבודתה בהי-טק.    הארקפה הענק הזה תפש לו נתח נכבד של הדשא של בועת ההי-טק בדיוק מתחת לבניין מפלצתי של Alvarion"" ובדיוק מול הבניין המפלצתי כמו החומה הסינית של "אסותא". בית קפה שבנוי בצורה עגולה עם חצר חיצונית (עגולה), שולחנות קטנים עגולים וכיסאות מתכתיים לפי המסורת של ארקפה. מחוץ לחצר החיצונית רחבת דשה גדולה שגם כן נכבשה על ידי הסניף.   התיישבתי לי בפינה הכי שקטה שמצאתי על הדשא, מתחת לשמשייה גדולה ויפה על אחת הכורסאות המרופדות בכרית, תפסתי ביד בתור מסווה את החלק הכי לא מעניין של הארץ שהיה על השולחן והתחלתי לבהות במתרחש סביבי. מעניין שם ברחוב הברזל ביום שישי בצהריים, כי למרות שזה לא יום עבודה בחברות ההיי טק, המקום מלא התרחשות וליבו של ארקפה פועם ללא הפסקה. עדיין היה אפשר לראות פה ושם פרצופים אומללים שסוחבים את התיק של הלפ טופ (אבל נועלים כפכפי ים בשביל בכל זאת לשמר את אווירת יום שיש ולציין כי הם כאן כי הם חשובים). נערות חן מסתובבות להן עם כוס טייק אווי לקפה, והמון הורים מוזנחים ועייפים לילדים קטנים וצורחים.   כמה דקות אחרי שהתיישבתי (כנראה שכמה דקות של שקט זה המקסימום שאפשר לקבל גם איפה שתרבות של ההתנהגות האמריקאית הרבה יותר מושרשת מאשר תרבות של ההתנהגות הישראלית) הגיעה משפחה/להקה שהורכבה מאבא ההולך וצועק "תותים טרטם טם טם!" ילד צווחני עם קורקינט ואימא מזדחלת מאחורה. אידיליית המשפחה הישראלית. הם התיישבו בדיוק מאחורי והתחילו לתרגל עם הילד שמות המנהיגים שלנו. "בי... בי... הוא מי? נכון!!!! בי בי הוא ראש הממשלה. ושר הביטחון מי הוא? אהו.. ה ווווווד.... נכוווווון אהוד ברק!" תוך כדי תרגול אבא מפגין יכולות מולטיטסקינג ומעדכן את אימא בפניני המידע הכלכלי מהחלק של העיתון שהיה מונח על השולחן שלהם. למען האמת זה היה נשמע יותר כאילו הוא קלט אוזניים קשובות לפניו (אני) ולכן מנסה להפגין אינטליגנציה תוך כדי תזכורות על "תותים טרה טם טם טם" שצצו פה ושם בלי קשר לכלום, הוא פשוט צווח מדי פעם את הפזמון הנודע של להקת "אתניקס" על התותים, לך תבין אנשים.   הם הלכו כמה פעמים הלוך ושוב לתוך הבית קפה פעם אחת כדי להזמין פעם שני כדי לברר מה עם ההזמנה ופעם שלישית כדי לבקש תוספת רוטב ותוספת חלב וכל ההתקשרות בין האימא לבין האבא התנהלה כאשר אבא עומד ליד דלת הכניסה לבית קפה ואימא ממשיכה לשבת על הכורסה שעל הדשא והילד מתרוצץ ביניהם עם הקורקינט. נכון, בשביל מה לקום אם אפשר לצרוח, מה זה משנה שזה מחריש את אוזני השכנים?   חוץ מהעיתון לא יודעת מלפני כמה ימים, הייתה על השולחן גם פרסומת עם צילומים משגעים של המנות החדשות של רשת ארקפה. שלושתם נראו מפתים ביותר עם כל התוספת והצילום המקצועי. היה שם טוסט איטלקי עם סלט כרוב וסלט תפוחי אדמה בצד, היו פיצות מבית ג'ויה האיכותית והאהובה וגם סוג של המבורגר בלחמנייה מחיטה מלאה עם חתיכות של בשר אנטריקוט ועם פוטטו בצד (זה בשביל החבר של הבחורה שתבוא לאכול שם סלט עוף וקפה ברד).   כמובן שלא יכולתי להתאפק כי הבטן קרקרה לנוכח הצילומים היפיפיים מה גם שאם לא ההמבורגר אז הייתי נאלצת להסתכן בסלט, סנדוויצ' או יותר גרוע מזה, קרואסון שכל אחד מהם היה עולה לי לפחות 40 שקל אז החלטתי שעדיף כבר אנטריקוט. וזה מה שהזמנתי וגם ברד של תותים עם יוגורט.   כמובן שזה עלה יותר מ-50 שקל הרי זאת ארומה היא לא סתם בית קפה של סתם רושם זה "ארקפה"!!!! השייק היה ממש טעים מתוק וגם חמצמץ טיפה בו זמנית (וגם חילקו אותו לטעימה בתוך כוסות פלסטיק קטנטנים בזמן שחיכיתי לחבריי, שיטת פרומוטינג מאוד מועילה) אבל הלחמנייה כמעט גרמה לי לחנק. יבשה כמו מדבר, עם כמות מאוד קמצנית של מיונז, עלי רוקט במקום חסה ו-2 פרוסות עגבנייה. גולת הכותרת של הסנדוויץ' היה בשר שעונה על השם "אנטריקוט". למה רק "עונה על השם"? כי לא זיהיתי בו שום דבר אנטריקוטי. הוא היה יבש לא מטובל והזכיר רוסטביף מאוד לא טרי, היה לו צבע אפור מת ומרקם של נייר. השילוב של היובש של הבשר עם היובש של הלחמנייה היו ממש קטלניים והכול ביחד בקושי הצליח לעבור את חלל הגרון שלי אפילו שנעזרתי בפרוזן שייק שלי. הסיבה היחידה שלא קמתי להחליף את כל המדבר הזה שבתוך הצלחת שלי, היא שחבריי ואני היינו ממש שקועים בשיחה אז לא יכולתי להקדיש לבשר מספיק תשומת לב, רק כשסיימתי אותו, הרגשתי שהכול נשאר תקוע בגרון. הפוטטו היו נחמדים אבל בלי מלח ובלי רוטב בצד וחבל.   אחרי שעה וחצי של ישיבה בבית קפה עם קצת ירוק, קצת בניינים עצומים והמון בריזה וסביבה אנושית מעניינת, שמתי לב שהרחבה של הבית קפה התמלאה לה לאט לאט בישיבות צוות בנות משתתפים רבים שכל אחד מהם היה נראה כאילו גררו אותו בכוח (בשיער) מהמיטה לישיבה הזאת. בחיי, כל הבית קפה היה בישיבת צוות אחת גדולה וכנראה שבגלל זה אף אחד לא התלונן על האוכל ועל האדם שצעק כל הזמן את ה"תותים" שלו כי אף אחד לא שם לב, כולם או שעדיין ישנו או שהיו עסוקים בלשמוע את הבוס מדבר.   חבל לי מאוד, כי מלבד זה שהייתי בטוחה שארקפה מצליחה איכשהו להתעלות על רשתות הקפה האחרות (ככה זה לפחות בסניף שלהם ברוטשילד), הייתי בטוחה שהאזור הזה ברמת החייל מציע דברים איכותיים יותר בגלל הנוכחות המרשימה של הייטקיסטים מפונקים שיודעים לדרוש שיהיה טעים. ומסתבר שמה שארקפה טובים בו הוא לשלם לצלמים טובים ולדרוש סכומים אסטרונומיים על עוגיות מיקרוסקופיות. וגם מהאווירה הופתעתי, במיוחד מזה שאפילו ביום שישי בשעה 3 הייתה שם תחושת מנועים עובדים.

הקפה הקר היה לי מתוק מדי. בפנים המזגן הקפיא.ואין מספיק שקעים לחשמל, בעייתי מאד למי שרוצה לעבוד עם לפטופ. חיפשתי טוב טוב ומצאתי רק שקע אחד, שהיה תפוס כמובן.

ארקפה ברמת החייל. אני לא עובד באזור ואולי בגלל זה אני לא מכיר את מה שכתבה גלית_1 אני מאד אוהב לבוא לשם אחרי אימון של טניס או רכיבה בירקון. לשבת בחוץ. מומלץ במיוחד להגיע בשעות השקיעה. כי אז המקום ממש קסום ואם עדין לא בנו שם עוד בניין אפשר להנות מהשמיים האדומים. קפה חזק וטוב. מומלץ הסלט עוף עם המון רוטב בוטנים.

טוב. אז דעתי כאן מתייחסת אך ורק לארקפה שברמת החייל כי בכל שאר המקומות הרבים כדוגמת בזל ארקפה הוא נפלא. היחס של הצוותים באקרפה תמיד אדיב .אבל לא בסניף רמת החייל. שם זה עובד אחרת. אולי כי שם זה עובד חזר יותר בשל מיקומו. הוא עמוס עמוס תמיד. בעיקר בבוקר - הקפה שפותח את הבוקר. ובצהריים שבאים לסלט קטן בצהריים. הצוות שם ברובו לא יודע לעבוד בלחץ. הקפה שלי כ"כ הרבה פעמים הגיע לא כמו שביקשתי. ואפילו לא הוחלף "פעם הבאה תקבלי אותו כמו שביקשת" ציטוט של עובד. בצהריים התור מגיע עד הדלת ואז לא שווה להגיע לאכול שם . כי צהריים שם במונחים של עובדי האזור אמור להיות זריז ובסוף יוצא שמבחינת זמן יכולת לשבת באחת המסעדות שזמן הגעת המנות שלה יחסית ארוך. ארקפה לא לוקח מחיר כמו ארומה על הקפה ולכן אני מצפה כן לקבל את מה הקפה שלי כמו שאני מבקשת. אבל שלחוץ שם אתם תקבלו את הקפה אחרת וגם תמתינו לו המון זמן. ובכ"ז זה ארקפה. הקפה טעים. שווה להגיע לא בשעות העומס. לקפה של אחה"צ למשל ולהנות מקפה ויחס טוב.