אמורה מיו

אתמול בהפסקת צהריים אכלתי באמורה מיו והיום רציתי לשתף את בן זוגי. החוויה הביתית של אתמול חדרה לחושי בשנית,מוזיקה איטלקית נעימה מתנגנת ברקע -כמה נמברים מאוד מוכרים  מכל הזמנים  בסגנון הרומנטי של סן רמו  ,בר  אינטימי  וריהוט מעץ חום כהה ,מדפים ועליהם כלים של פעם (אני אישית חובבת כלים עתיקים ),קומקומים,נרות,צלחות,בקבוקים,תמונות , אחת התמונות מנציחה את המשפחה האיטלקית של בעלי המקום. לפתיחה הזמנו מרק עגבניות,סלט ופוק'צה ,מנה עיקרית : 2 סוגי פסטות ששמם ציו ג'יובאני ZIO GIOVANNI         חונק כמרים ברוטב עגבניות, חזה אווז, נקניק, מעט פסטו ועשבי תיבול               ציה פרנצ'סקה ZIA FRANCESCA   חונק כמרים בשמנת, ברוקולי טרי, יין לבן, גבינת עזים, בזיליקום, נגיעת שום (פיקנטי)  שילמנו 118 ש"ח ל 2 עיסקיות . בתוספת יין,הארוחה הייתה מושלמת. שירות-היה אדיב,נעים. אוכל פשוט טעים,המנות גדולות, חניה – בעייתית אסכם מי שחובב אוכל איטלקי מומלץ.

כתבתי לי את רשימת רשימת העסקיות המומלצות בתל אביב והופתעתי לגלות שלא כתבתי ביקורת על אמורה מיו - אולי המסעדה שבה אני אוכל הכי הרבה בתל אביב!   מה עוד אפשר לאמר על אמורה מיו שלא נאמר - האוכל האיטלקי הטוב ביותר בדיל הטוב ביותר שאפשר למצא. זה לא זול, אבל זה ממש לא יקר - ואם משווים לאיכות האוכל המעולה, לחוויה במקום ולשירות המצויין - התוצאה היא אחת האפשרויות הטובות ביותר לארוחה איטלקית בתל אביב.   סתם בשביל לסבר את האוזן, כי לאמורה מיו אפשר להגיע מכל מיני סיבות, אבל עסקית הצהריים שלהם, בגירסה הזולה שלה, ב55 ש\"ח, כולל משקה (יין, בירה, מרטיני או שתייה קלה), מנה ראשונה (בשבילי תמיד אנטיפסטי, אבל יש גם מרק וסלט), ומנה עיקרית - פסטה אחת מתוך 6 או 7 אפשרויות שפשוט כולן מעולות.   בנוסף יש במקום אוכל איטלקי בשרי כמובן - אנריקוט, כבד ביין וכדומה - כולם מצויינים גם הם.   מומלץ בחום!

מסעדה נהדרת, קיימת כבר מעל 10 שנים בת"א. המנה המומלצת בעיני היא הפולצ'ינלה -מנת כבדי העוף בשמנת ויין אדום (כמובן לא מיועד לשומרי הכשרות...) המנה מצויינת בעיני ואני מכורה... בפעם האחרונה שישבתי במסעדה עם אחי, המנות התעכבו מעט (חיכינו כרבע שעה עד שהגיעו המנות הראשונות) ולכן פיצו אותנו בקינוח בלי שהתלוננו... השירות שם נפלא והבעלים של המסעדה מסתובב בין הסועדים ומוודא שכולם מרוצים. אני חייבת להוסיף שהדבר שהכי הדהים אותנו הפעם זה שבשולחן לידינו, הוכתמה חולצתו של אחד הסועדים והמלצרית מיהרה לתת לו חומר לניקוי הכתם וכן מגבונים - ממש שירות מכל הלב! בכל מקרה אני ממליצה בפה מלא לכל אחד, במיוחד לדייט ראשון - כדאי להזמין מקום מראש בערב... כמו כן ארוחת הטעימות היקרה יחסית (140 ש"ח לאדם) שווה ביותר למי שרוצה פינוק אמיתי.

  רק זכרונות טובים יש לנו מהמקום. זכרונות של פסטות פשוטות, לא מתוחכמות יותר מדי אבל טעימות טעימות. פיצות דקיקות ומוצלחות וקינוחים מאלפים. משום מה, על אף הזכרונות המוצלחים (כמו שקורה לא פעם) היא לא הצליחה להשאר בתודעה שלנו כשאנחנו מחפשים מקום לאכול. לא עוד. מעכשיו היא תשאר צרובה היטב בזיכרוננו.      ביום שישי עשר בערב מידת הרעב שלנו היתה בינונית עד גבוהה ושוב התלבטנו מה אנחנו רוצים. פתאום התחשק לנו ה-כ-ל. מצד אחד רצינו פסטה, אבל גם פיצה ואולי בשר? ומה עם פתיחים? יואו לפעמים אי אפשר איתנו. מזל שנזכרנו שלאמורה מיו יש ארוחת טעימות. כששאלנו את המלצרית, היא קראה למלצר שמבין בארוחת טעימות (מעולם לא התחלפו כל כך הרבה מלצרים כמו שהתחלפו לנו בארוחה הזאת- ספרנו 7 מלצרים...זה משהו בנו??). המלצר הזכיר לנו שמדובר בשתי אופציות- צמחונית ובשרית. מיד הלכנו על האופציה הבשרית שאומרת כך: בעבור 140 ₪ לאדם תוכלו לקבל- טעימות (דהיינו- מנות טיפה מוקטנות מהרגיל) מכמה מנות פתיחה ( מעדות האנטי-פסטי וכו), פיצה אחת, שתי פסטות ושתי מנות בשריות ופלטת קינוחים וכמובן שתיה אחת (קלה, בירה או יין). הרהור קטן גרם לנו לחשוב שזה בול מה שאנחנו צריכים עכשיו. מרגע זה ואילך החל מצעד ארוך מאוד של מנות שהגיעו לשולחן, אז מהר מהר נספר שפתחנו עם צלחת גדולה שהכילה  קצת מכל דבר- אנטי פסטי טעים, גלילות חצילים מהממות, קצת קפרזה (= פיסות מוצרלה ועגבניות וביניהן עלה בזיליקום). ליד כל אלה הגיעה פוקצ'ה מהממת שמצידי אפשר היה לעצור כאן ולהמשיך רק איתה. אוהב פחמימות יחיה!    אחרי מנת הפתיחה המוצלחת ופותחת התיאבון הזמנו פיצת ארבע גבינות (אתם חושבים שהיה כזה קל לבחור?) ובכן מדובר בפיצה דקיקה עם טעם דומיננטי של רוקפור, כמו שאנחנו אוהבים. אט אט הרעב החל להרגע (באמת יפה מצידו) וביקשנו להאט את קצב הגעת המנות. לאחר מספר דקות של מנוחה קלה המשכנו עם מנות הפסטה ובכן כאן בחרנו שתי מנות- האחת- ציו קלאודיו, שזה פסטה (הזמנו פנה והגיע ספגטי) עם חזה אווז, נתחי פרגית, וטפנד עגבניות. לפי המלצר זו היתה אמורה להיות ה-פסטה. אבל לצערנו הרב, היה חסר בה את הטוויסט שיעיף אותנו ובכלל עוד קצת טעם היה עושה פה רק טוב. הפסטה השניה היתה מוצלחת בהרבה, מה זה מוצלחת- מעולה! סופסוף מקום שעושה קרבונרה כמו שכתוב במתכון. זהירות מדובר פה בחלמון כמעט חי. מדובר במנה משובחת ממש!     אם אתם חושבים שכאן סיימנו עם כל הטוב הזה, אתם טועים! עוד שתי מנות(!) בשר לפנינו. שתי מנות הבשר שנבחרו לטעימות היו- טליאטה די מנזו, שזה בעברית- פיסות בקר קצת יותר עבות מקרפצ'יו וחצי מדממות (א' לא אוהב דם ולכן לא מאוד אהב)  עם הרבה רוקט ולימון על צלחת רותחת! וואי וואי וואי כמה שזה טעים! המנה השניה היתה מנזוני, שזה בעברית-  נתחי פילה עם שקדים קלויים על מצע בצל מטוגן, בטטה קלוייה בגריל ורוטב וינגרט מושלם בצד. ובכן חברים, רציתי לבכות! איזו מנה! חבל שהיו כבר כל כך כל כך מפוצצים מאוכל (אנחנו בשלב הזה אוכלים כמעט שעתיים!). מדובר במנה הכי טובה שהגיעה הערב לשולחן והיתה פשוט מענגת (אבל כבר לא יכולנו לגמור מהצלחת, שזה שווה ערך  לנס אצלנו). לקיבה שלנו יש מקום מיוחד לקינוחים וטוב שכך. לשולחן הגיעה פלטה חמודה ועליה שלושה קינוחים. שניים מעולים ואחד ממש לא. במעולים היו אלף עלים, שזה עלי בצק עלים שבורים בשכבות עם קרם פטיסייר מהמם ושקדים קלויים. רוצה להתחתן עם הקינוח הזה. או לפחות להציע לו חברות. עונג זו לא מילה גסה. המעולה השני היה נונו אלברטו, שזה בעברית בסיס פאדג' שוקולד אדיר ועליו מוס שוקולד לבן. הפחות טעים היה פנה קוטה (אך חייב לציין שא' ואנוכי בכלל לא מחובבי הקינוח הנ"ל) ונשאר כפי שהוא בצלחת.     ובכן, שוב אמורה מיו לא הפתיעה והגישה תצוגת תכלית מרשימה (אם כי לא תמיד אחידה) של מה שהיא יודעת לעשות ואם בהתחלה התבאסנו מכך שהמנות קטנות לעומת מה שמגישים בשוטף (נו ככה זה טעימות) בסופו של דבר מדובר בארוחת טעימות ע-נ-ק-י-ת שחובה לבוא אליה רעבים מאוד, אפילו לא חצי רעבים ששווה לגמרי את 140 השקלים. לרגעים ספורים, מזוית מסויימת ועם הרבה אוכל בבטן, אבן גבירול זה הכי קרוב לאיטליה שיצא לי להיות בזמן הקרוב.

אחת האיטלקיות הראויות בעיר לטעמי. פשוט איטלקיה שווה. אבל לא כזו על עקבים, אלא יותר מהזן הכפרי. רבות כבר נכתב על המקום, גם פה, כך שאין לי הרבה מה להוסיף. טוב נו, אולי רק קצת..   אמורה מיו הנה מסעדה שאיננה קטנה, אך בכל זאת התחושה בה אינטימית ונעימה. עיצוב המקום לוקה בטיפונת טרחנות בהצדקה של אותנטיות, אבל הכל יחד, כולל האווירה, האורות המעומעמים והיחס הנפלא התמידי של המלצרים יוצר משהו אחר. כולל בעל המקום שנוטה לטייל ולברבר קלות עם לקוחות..   אתמול אכלנו - אני: ציה קלודיו, מנת פנה בשרית עם אווז ופרגית על בסיס שמן זית - אלוהיייי! אכלתי לבד. היא: פסטה בורינה, על בסיס עגבניות, קלמנטה וחציל - מנה מיוחדת! חצי מזה גם אכלתי לבד :)   אנחנו שם בערך פעמיים בשנה. עובדה נוספת שחשוב שאציינה היא שבכל פעם אני לוקח משהו חדש (כי אני בקושי זוכר מה קרה לי שלשום, אז מנה מלפני חצי שנה?!). כך שבכל פעם, אני לוקח משהו חדש ואף פעם לא מתאכזב. אז זה ממש כמו מצד אחד ללכת על בטוח, ומצד שני להיות מוכן להפתעה. מי אמר שניגודים לא הולכים? :)    כולל משהו קטן לסיפתח וכולל טיפ, יצאנו כשיש לנו בחסכון לדירה פחות 150 ש"ח. לא נורא.   אחלה מקום אמורה מיו. פשוט אחלה מקום          

יופי של מקום

הייתי באמורה מיו לפני שקראתי את הביקורות כאן, והופתעתי לראות עד כמה אנשים נלהבים ממה שנראה לי מקסימום סביר. היינו שם בן זוגי ואני (בניגוד לרושם שיתכן ונוצר אצל מי שעוקב אחר חוות הדעת שלי, אנחנו דווקא כן מבלים גם זמן בפרד..) ועוד חברה. קישקשנו ואכלנו ממנות הפתיחה, שהיו ממוצעות מינוס לחלוטין, והמחיר שלהן היה הרבה יותר גבוה מאיכות הטעם. אכלנו גם מנת פסטה שהייתה נחמדה, וקרפציו שבן זוגי התמוגג ממנו (ואני לא). האווירה אכן נחמדה, ואם באים בשביל אווירה, לדעתי עדיף להזמין קפה או כוס יין. על האוכל - לפחות מבחינתי - אפשר לוותר. אפשר להוסיף שהשירות היה אדיב מאוד.

היינו שם לפני כחודש, בצהריים עסקית, היתה לנו נוסטלגיה של ההכרות שלנו שם לפני כמה שנים...אני מניחה שהנוסטלגיה היתה הרבה יותר חיובית מחוויית האוכל שהיתה סתמית למדי.

היופי שבפשטות.